ת"א 1226/04

תקציר

התובע, שנולד בבית החולים רמב"ם עם נזק מוחי, הגיש תביעת רשלנות רפואית נגד הנתבע, מדינת ישראל - משרד הבריאות, יחד עם הוריו. בתביעה נטען כי הנתבעת לא טיפלה כראוי באם במהלך הריונה, דבר שהביא למצבה של התובעת. ההודעה ציינה גם את חוסר ההקפדה על רישום מדויק של הבדיקות שנערכו לאם. עורך דינם של התובעים פירט את הסוגיות המפוקפקות בתיק, שכללו מספר שאלות שנויות במחלוקת. השופטת בחנה כל אחת מהשאלות הללו וקבעה כי תלונותיה של האם על ירידה בתנועות העובר בשני ביקוריה האחרונים בבית החולים הופרכו על ידי הרישומים וכי הרישומים הצביעו על כך שהיא לא ייחסה חשיבות כלשהי לתחושות אלה. עוד נמצא כי לא נגרם נזק ראייתי על ידי הנתבעים אשר יעביר את נטל ההוכחה אליהם. לאחר מכן עברה השופטת לדון בשאלה האם היה צריך להקדים את הלידה והאם הייתה מצוקה עוברית לפני הלידה שגרמה לנזקיה של התובעת. נקבע כי לא הוכחה התנהגות רשלנית כלשהי מצד הנתבעת שהובילה ללידה וכי הלידה עצמה אינה דחופה. באשר לניהול הלידה, קבעה השופטת כי התנהגותה של הנתבעת הייתה סבירה וגם בעניין זה לא הייתה רשלנות. עוד נקבע כי אין קשר סיבתי בין מצבו של התובע לבין התנהגות רשלנית לכאורה מצד הנתבעת. כמו כן, השופטת בחנה את השאלה האם התובע סבל מנזק גנטי ומצאה כי הוא אכן סובל מתסמונת גנטית בלתי מזוהה. השופטת הדגישה כי נזקה של התובעת נבע ממצב גנטי זה ולא ממעשים או מחדלים כלשהם מצד הנתבעת. לפיכך נדחתה התביעה, והתובעים חויבו לשלם את הוצאות הנתבע בשיעור מתון בצירוף מע"מ.