ע"א 7647-03-20

תקציר

פסק דין זה דן בשאלה האם תאונה המתרחשת בעת כניסה או יציאה מרכב נחשבת לתאונת דרכים אם לאו. פסקי דין קודמים קבעו כי על התאונה להיות כרוכה במגע פיזי עם הרכב, להיות חיונית לנסיעה, להיות חלק בלתי נפרד מהנסיעה ולהיות בעלת מטרה תחבורתית. המשיב במקרה זה, נהג משאית, עצר לתדלק את רכבו. כדי לפתוח ולסגור את תא הדלק, הוא היה צריך לטפס על גבי הרכב. לאחר התדלוק נפל המשיב ופצע עצמו בעת שניסה לסגור את תא הדלק לצורך המשך נסיעתו. בית המשפט קבע כי אירוע זה מילא אחר הדרישות להיחשב כתאונת דרכים. ראשית, היה מגע פיזי בין המשיב לבין הרכב. שנית, סגירת תא הדלק הייתה צעד חיוני להמשך הנסיעה, שכן נהיגה עם תא דלק פתוח אינה חוקית. שלישית, הפעולה הייתה חלק בלתי נפרד מהנסיעה, שכן מדובר בפעולה מתמשכת שנועדה לאפשר למשיב להתחיל לנהוג. לבסוף, מטרת הפעולה הייתה להסעה, שכן כוונת המשיב הייתה לסגור את התא ולנסוע. לפיכך, הערעור על האחריות נדחה. עם זאת, בית המשפט קיבל חלקית את הערעור בעניין גובה הנזקים. הפיצוי שנפסק בגין הפסד השתכרות עתידי נחשב גבוה יתר על המידה והופחת מ-360 אלף שקל ל-240 אלף שקל. יתר פסק הדין, לרבות דחיית הערעור על החבות, נותר על כנו. שני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם.