דב"ע מד/4 - 6

תקציר

המקרה נסוב סביב חישוב שיעור הפנסיה של הפורש מקופת הגמל. הפורשת, שעבדה במשרה חלקית כמורה, ערערה על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שקבע כי יש להחיל את התקנות שהיו בתוקף בעת פרישתה לצורך חישוב הפנסיה שלה, לרבות תקופה שבעדה לא שולמו דמי ביטוח. בערעור נטען כי יש להחיל במקום זאת את התקנות שהיו בתוקף בעת כניסתה לקרן, שכן התקנות הנוכחיות הרעו את תנאיה. כמו כן, שיטת החישוב אינה צריכה להתחשב בתקופה ללא דמי ביטוח, ומגבילה את החישוב לתקופות עם תשלומים בפועל. עם זאת, בית המשפט אישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, ודחה את הערעור. היא קבעה כי התקנות קובעות במפורש את ההתחשבות בסך התקופה מאז ההצטרפות לקרן, המוגדרת כ"תקופה הכוללת" לחישוב הפנסיה, לרבות התקופה ללא דמי ביטוח. פסק הדין נתמך גם בתקנה 57, המבטיחה המשכיות של זכויות פנסיוניות, ומתייחסת להסכם המתחשב בכל התקופה מאז ההצטרפות לקרן פנסיה כלשהי. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי קריאת התקנות בכללותן היא חיונית, והפסקאות הספציפיות עליהן מסתמך המערער עלולות להוביל לפרשנות מוטעית. לבסוף, מצא בית המשפט כי שיטת החישוב של המבטחת תאמה את הכוונה שעמדה מאחורי התקנות, להעניק פנסיה גבוהה יותר למצטרפים מאוחרים יותר. משכך, הערעור נדחה, והחישוב הראשוני של הפנסיה על בסיס התקנות שהיו בתוקף בעת הפרישה נמצא לנכון.