רע"א 9828/17

תקציר

בפסק הדין בעניין בקשת הדחייה קבע בית המשפט כי יש לדחות את הבקשה מאחר שהיא נוגעת רק לצדדים בהליך ולא הציגה שאלה משמעותית דיה כדי להצדיק בחינה משפטית נוספת בערעור גבוה יותר, תוך הסתמכות על תקדימים שנקבעו במקרים קודמים. בית המשפט לא שוכנע כי דחיית הבקשה תוביל לעיוות דין המצדיק מתן ערעור. הן החלטות בית משפט השלום והן החלטות בית המשפט המחוזי הסתמכו בעיקר על חוות דעתו של המומחה שמונה על ידי בית המשפט. מבחינה היסטורית, חריגות מחוות דעת מומחה כאלה מתרחשות רק בנסיבות חריגות, שכן המומחה נחשב להרחבה של סמכות בית המשפט. ערכאת הערעור נמנעת בדרך כלל מלהתערב בעניינים עובדתיים או במסקנות שהסיק מומחה שמונה על ידי בית המשפט בהסכמת הצדדים, אלא במקרים נדירים. בית המשפט לא מצא סיבה להתייחס למקרה הנוכחי כחריג. בנוסף, פסק דינו של בית המשפט המחוזי התייחס ביסודיות לכל טענות המבקשים, תוך מתן הסברים ברורים ומספקים למסקנותיו. בית המשפט גם לא מצא פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי בעניין שכר הטרחה שנפסק, שכן התערבות הערעור בעניינים אלה שמורה לערכאות חריגות, ומקרה זה לא זכאי. לפיכך, הבקשה נדחתה, ללא צו להוצאות נוספות, ופסק הדין ניתן ביום 18.1.2018.