ע"ש 5338/99

תקציר

בית המשפט מצא כי טענותיה המקדמיות של המערערת בדבר תקינות הליך ההשגה וסמכותו של רואה החשבון המבקר שביצע את השומה היו חסרות שחר. בית המשפט דחה גם את טענות המערערת המבוססות על השתק בשל הבטחה שלטונית, וקבע כי הכלל הוא שרשויות השלטון אינן מחויבות לקיים מדיניות שאינן תומכות בה עוד. כמו כן, בית המשפט קבע כי יש להחיל רטרואקטיבית את פסק הדין של התאחדות הכורמים, שקבע כי יש לכלול את מחיר האריזה במחיר הסיטונאי של טובין לצורכי מס קניה, על המקרה הנוכחי. גם טענותיה החלופיות של המערערת, ובהן כי יש לראות בבקבוקים שלא הוחזרו ירידת ערך וכי הסדר המעקב אחר בקבוקים מוחזרים היה בלתי סביר ומפלה, נדחו. בית המשפט ציין כי המערערת לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיה. בנוסף, מצא בית המשפט כי המערערת, כיצרנית ומוכרת הטובין הנדונים, חייבת בתשלום מס הקניה, לרבות עלות האריזה. לבסוף, קבע בית המשפט כי המערערת ויתרה על תביעתה בדבר שערוך סכומי המס. לפיכך נדחה הערעור, למעט תיקון תקופת השומה כך שתחל על שלוש שנים בלבד במקום שלוש שנים וחודש. כן חויב המערער לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.