ת"א 1441-01-21

תקציר

השופט פסק לטובת התובע בתיק, והורה לנתבע לשלם לתובע 163,111 ש"ח בתוך 30 יום, או לשאת בריבית על פי החוק. בנוסף, חויב הנתבע לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪. ההחלטה התבססה על הראיות שהוצגו, שכללו שיחות מוקלטות, תכתובות דוא"ל והודעות שהוחלפו בוואטסאפ, כולן מצביעות על הודאת הנתבע בחוב לתובע. השופט מצא כי עדותו של הנתבע מתפתחת, מגמתית, מעורפלת ולא קוהרנטית, והותירה רושם שלילי, ואילו עדותו של התובע הייתה מפורטת ואמינה. עוד ציינה השופטת כי הנאשם נמנע מלזמן עדים שיכלו לתמוך בטענותיו, דבר שהעלה חשד לגבי אמיתות טענותיו. באשר לחובות הספציפיים, השופט מצא את הנתבע אחראי לתשלום דמי שכירות לרכבים, לרבות חיובי כביש אגרה ועלויות נזקי רכוש. השופט חישב את הסכום הכולל לתשלום על 95,614 שקל. בעסקה נפרדת של מכירת רכב, מצאה השופטת את הנתבעת אחראית לתשלום מחיר הרכישה, בקיזוז שווי רכב מוחזר, וכן באגרות רישוי וביטוח בסך כולל של 37,497 שקל. השופטת דחתה את תביעת התובע לתשלומי ריבית מחוסר ראיות מבוססות וקיבלה את טענת הנתבע כי הוסכם בעל פה שלא תיגבה ריבית. לבסוף, דחתה השופטת את טענת הנתבע לקיזוז בנוגע לאירוע שנערך במקום הנתבעת, ומצאה אותה חסרת בסיס. לשני הצדדים הזכות לערער על ההחלטה בבית המשפט המחוזי. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים, והמזכירות תשלח את פסק הדין לשני הצדדים בהתאם.