ת"א 9667-12-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה בת"א 9667-12-24 **פלוני נ' שירותי בריאות כללית מחוז דן**, העוסקת בבקשה לפיצול סעדים בתביעת רשלנות רפואית: ### **1. רקע עובדתי ודיוני** ענייננו בתביעת רשלנות רפואית שהגיש קטין (יליד 2012) בגין אי-אבחון של תסביך אשך, מחדל אשר הוביל בסופו של יום לכריתת האשך. התובע עתר לפיצול סעדים לפי תקנה 25 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), כך שיוכל לתבוע כעת את נזקיו המגובשים (הנזק הגופני הישיר ועוגמת הנפש), ולשמור לעצמו את הזכות לתבוע בעתיד בגין נזקים שטרם התגבשו – פגיעה בפוריות והשלכות נפשיות-חברתיות הצפויות להתעורר בגיל הבגרות. ### **2. עקרונות משפטיים מרכזיים** #### **א. הכלל בדבר ריכוז סעדים מול חריג הפיצול** בית המשפט מדגיש את העיקרון הדיוני היסודי לפיו על תובע לרכז את כל הסעדים הנובעים מעילת תביעה אחת תחת קורת גג אחת. מטרת הכלל היא מניעת כפל התדיינויות, חיסכון בזמן שיפוטי ומניעת הכרעות סותרות. עם זאת, תקנה 25 מאפשרת לבית המשפט, בנסיבות מתאימות, להתיר את פיצול הסעדים כחריג לכלל. #### **ב. דוקטרינת "הנזק הספקולטיבי" בתביעות קטינים** ההחלטה נשענת על העיקרון לפיו כאשר מדובר בקטין, קיימים מקרים בהם הערכת הנזק בעת הגשת התביעה היא בלתי אפשרית או ספקולטיבית גרידא. בית המשפט מבחין בין "חוסר וודאות מובנה" הקיים בכל פסיקת פיצויים לעתיד (שאינו מצדיק פיצול), לבין מצב שבו **סוג הנזק, היקפו והסתברות התרחשותו** אינם ידועים כלל בשלב ההתפתחותי הנוכחי. #### **ג. נטל הראיה בבקשה לפיצול סעדים** בית המשפט קובע כי לצורך קבלת היתר לפיצול, אין צורך בהוכחה וודאית של הנזק העתידי. די ב"טענה סבירה" הנתמכת בתשתית ראייתית ראשונית (כגון חוות דעת רפואית) המצביעה על סיכון ממשי לנזק מהותי שאינו זניח. ### **3. חדשנות משפטית ויישום** #### **א. גמישות ראייתית בשלב המקדמי** אחד החידושים המעניינים בהחלטה הוא דחיית טענת הנתבעת לפיה היעדר חוות דעת פסיכיאטרית שולל את האפשרות לפיצול סעדים בגין נזק נפשי. בית המשפט מקבל את הגישה לפיה בנסיבות של קטין טרם גיל ההתבגרות, היעדר חוות הדעת אינו מהווה מחדל ראייתי, אלא נובע מ**חוסר יכולת אובייקטיבית** לאבחן נזקים נפשיים-חברתיים שטרם באו לעולם (כגון פגיעה בדימוי עצמי בהקשר זוגי ומיני). בכך, בית המשפט מעדיף את המציאות ההתפתחותית על פני דרישות פרוצדורליות נוקשות. #### **ב. הבחנה בין סעד כספי אחד לנזקים מתגבשים** הנתבעת טענה כי מאחר שמדובר בסעד כספי בלבד, אין מקום לפיצול לפי התקנות. בית המשפט מחדש בקביעתו כי למרות שמדובר באותו "סוג" של סעד (כספי), העובדה שהנזקים נובעים מתחומי פגיעה שונים לחלוטין (פיזיולוגי-פוריותי מול נפשי-חברתי) ושזמן התגבשותם שונה מהותית, מצדיקה את הפיצול כדי למנוע עוול לתובע שלא יוכל להוכיח את נזקו כעת. #### **ג. אימוץ מבחן "הסתברות התרחשות לא ידועה"** בית המשפט מאמץ את הרציונל מהפסיקה (עניין *פלונית נ' פתו-לאב*) וקובע כי כאשר מדובר ברשלנות רפואית שעלולה להשפיע על פוטנציאל הפוריות, ישנה הצדקה מובנית לפיצול. החדשנות היא בהחלת העיקרון גם על קטין זכר (במקרה של כריתת אשך), תוך הכרה בכך שהשלכות הניתוח והפגיעה בפוריות הן נזק שבירורו בשלב זה יהיה תיאורטי בלבד. ### **4. סיכום ומסקנות** החלטת בית המשפט משקפת איזון ראוי בין היעילות הדיונית לבין הזכות המהותית של ניזוק לקבל פיצוי מלא על נזקיו. בית המשפט קובע כי: 1. יש לאפשר לקטין לנהל את תביעתו בגין הנזקים המיידיים מבלי להמתין שנים רבות עד לבגרותו. 2. אין לחסום את דרכו של הקטין מלתבוע בעתיד נזקים משמעותיים (פוריות ונפש) שאינם ניתנים להערכה כיום. 3. דרישות הסף הראייתיות לפיצול סעדים בתביעות קטינים צריכות להיות מותאמות ליכולת האבחון הרפואית בשלב ההתפתחותי הרלוונטי.