רע"א 26933-07-24

תקציר

**ניתוח משפטי של החלטה בבקשת רשות ערעור** **מבוא** החלטה זו עוסקת בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום (להלן: "בית המשפט קמא"), אשר קיבל ערעור שהוגש על ידי המדינה נגד החלטת רשם ההוצאה לפועל. רשם ההוצאה לפועל דחה ערר שהוגש על ידי המדינה על החלטת מזכירות הוצאה לפועל שלא לפתוח תיק הוצאה לפועל נגד המבקש, מר חמד סעד (להלן: "המבקש"). הדיון נסוב סביב זכותה של המדינה לגבות כספים ששולמו למבקש ביתר, בהתאם לפסק דין שניתן על ידי בית המשפט העליון. **הרקע העובדתי** * בשנת 2015, בית המשפט המחוזי פסק פיצוי כספי מהמדינה למבקש, במסגרת תביעה אזרחית לפיצויים שהוגשה לאחר שהמבקש זוכה מהליכים פליליים. * בית המשפט העליון, בעקבות ערעורים שהוגשו, הורה על הפחתת סכום הפיצוי. מאחר שהמדינה שילמה למבקש את הסכום המקורי שנקבע בבית המשפט המחוזי, היה על המבקש להשיב למדינה את ההפרש. * המדינה פתחה בהליכים לגביית הכסף, אך מזכירות הוצאה לפועל דחתה את בקשתה. רשם ההוצאה לפועל דחה את ערר המדינה, בין היתר, בשל השיהוי בפתיחת ההליך. * בית המשפט קמא קיבל את ערעור המדינה, ביטל את החלטת הרשם, והורה על פתיחת תיק הוצאה לפועל. * המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט קמא, בטענה שפסק הדין ניתן במעמד צד אחד, ללא ידיעתו, וכי קיימות טענות הגנה משפטיות ומעשיות. **החלטת בית המשפט (הנשיא רון שפירא)** בית המשפט דחה את בקשת רשות הערעור, הן בשל העדר עילה לערעור בגלגול שלישי, והן לגופו של עניין. **עקרונות משפטיים וחידושים בהחלטה** 1. **סמכות בית המשפט קמא ודיון במעמד צד אחד:** * בית המשפט קבע כי החלטתו של בית המשפט קמא, שניתנה לבסוף לאחר שהמבקש נתן את תגובתו (גם אם באיחור), אינה מהווה עיוות דין. גם אם ניתנה בתחילה במעמד צד אחד, המבקש קיבל את יומו בבית המשפט ושטח את טענותיו. * **הכרה בפרקטיקה של הליכים במעמד צד אחד:** בית המשפט מאמץ גישה פרגמטית, לפיה גם אם הליך ראשוני נעשה במעמד צד אחד, אם ניתנה לצד השני הזדמנות להגיב, וככל שלא מדובר בטענת הגנה מהותית העולה כדי עיוות דין, לא יינתן מקום לביטולו. 2. **התיישנות וחובות פסק דין:** * **עיקרון החלוטות של פסקי דין:** בית המשפט מחזק את העיקרון כי פסק דין כספי חלוט, גם אם קבע חיובים שונים, מתיישן בחלוף 25 שנה (סעיף 21 לחוק ההתיישנות). * **שיהוי מול התיישנות:** בית המשפט קובע כי השיהוי מצד הזוכה (המדינה) בפתיחת הליכי הוצאה לפועל, אינו גורם להתיישנות או מבטל את זכות הגבייה, וכי טענת שיהוי או חוסר תום לב מצד המשיבה אינה מתקבלת כאשר המבקש עצמו שגה בהתנהלותו (אי השבת הכספים). * **עקרון "תום הלב" בהתנהלות בעלי דין:** בית המשפט קובע כי המבקש פעל בחוסר תום לב כאשר נמנע במשך שנים מהשבת כספים שנקבע על ידי בית המשפט העליון כי עליו להשיב. בכך, הוא אינו יכול להאשים את המדינה בחוסר תום לב או בשיהוי. 3. **סמכות גביית כספים ששולמו ביתר:** * **החובה להשיב כספים שנגבו ביתר:** בית המשפט מדגיש את החובה המוטלת על מי שקיבל כספים לידיו (המבקש) להשיבם, ולא ניתן להעביר את נטל הפעולה לזוכה (המדינה) באופן ש"יפעל לגבייתם" ממנו. * **סמכות ההוצאה לפועל:** בית המשפט קובע כי לשכת ההוצאה לפועל מוסמכת לאכוף ביצוע פסקי דין, גם אם מדובר בהשבת כספים ששולמו ביתר, וכי אין צורך בפסיקתא נפרדת לצורך כך, כאשר נדרשת רק אכיפת חיוב קיים. * **חישוב הסכום:** בית המשפט מסכים עם בית המשפט קמא כי אם המבקש סבור שתחשיב המדינה שגוי, מקומו להעלות טענות אלו במסגרת תיק ההוצאה לפועל, ולא באמצעות דחיית פתיחת התיק. 4. **קביעת סכומים לפי תקנות הפיצויים:** * **סמכות בית המשפט העליון:** בית המשפט מאמץ את קביעת בית המשפט קמא, לפיה בית המשפט העליון קבע בפסק דינו את אופן חישוב הפיצויים שישולמו למבקש (ולאחיו), וכי אין צורך בהליך נפרד לקביעת סכום זה. למעשה, בית המשפט העליון כבר "כימת" את הסכומים הללו באופן המאפשר חישוב אריתמטי פשוט. * **ההבחנה בין קביעת פיצויים להשבתם:** בית המשפט מבהיר כי פתיחת תיק הוצאה לפועל אינה מהווה "קביעת פיצויים" אלא "אכיפה" של חיוב קיים, אשר נגזר מפסק דין חלוט. 5. **ערעור בגלגול שלישי:** * **הלכה פסוקה:** בית המשפט חוזר על ההלכה כי רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן רק במקרים חריגים בהם עולה שאלה משפטית עקרונית החורגת מהמקרה הפרטני. במקרה זה, בית המשפט קובע כי טענות המבקש אינן מעוררות שאלה כאמור. * **חריגות ההחלטה:** בית המשפט בחן את החלטת בית המשפט קמא לגופה, ולא מצא בה פגם המצדיק התערבות. 6. **סוגיות נוספות:** * **היעדר חובה לנקוט בהליך חדש:** בית המשפט דוחה את טענת המבקש כי המדינה הייתה צריכה לנקוט בהליך נפרד לקביעת הסכום להשבה, בהתבסס על פסק דינו של בית המשפט העליון. * **מצב כלכלי:** בית המשפט דוחה את טענת המבקש בדבר מצבו הכלכלי, וקובע כי אין בכך כדי להצדיק אי-השבת כספים שנקבעו בפסק דין חלוט. **סיכום** החלטה זו מדגישה את חשיבות קיום פסקי דין חלוטים, את סמכויות לשכת ההוצאה לפועל, ואת עקרון תום הלב בהליכים משפטיים. בית המשפט מאשר את החלטת בית המשפט קמא, המאפשרת למדינה לגבות כספים ששולמו ביתר, תוך דחיית טענות המבקש בדבר פגם בהליך, סמכות, והתיישנות. החלטה זו מחזקת את המדיניות המשפטית לפיה חובות פסק דין יש לכבד ולשלם, וכי שיהוי בהליכי גבייה מצד הזוכה לא תמיד יכשיר את טענות החייב בדבר חוסר תום לב או אי-תקינות ההליך.