ע"א 4716/07

תקציר

בית המשפט המחוזי בתל אביב דן בערעור ובערעור שכנגד בעניין פיצוי בגין פציעות שנגרמו למערער בתאונת דרכים. תחילה קבע בית המשפט המחוזי בבאר שבע את נכותו התפקודית של המערער בשיעור של 45%, למרות שיעור נכות רפואית של 73.42% כתוצאה מפגיעות קשות, לרבות נזק לירך וכריתת טחול. בית המשפט הכיר בחזרתו המוצלחת של המערער לשוק העבודה לאחר הסבה מקצועית והעריך כי שכרו העתידי הפוטנציאלי עומד על 18,000 ₪, בהתבסס על השתכרותו וכושר העבר. המערער טען כי ליקוי כושר ההשתכרות שלו צריך לשקף את ההפרש בין השתכרותו הפוטנציאלית לפני התאונה לבין שכרו הנוכחי העומד על 7,000 ₪, והציע חישוב המבוסס על שיעור נכות של 70%. מנגד, טענו המשיבים כי נכותו התפקודית צריכה להיות נמוכה יותר, תוך שהם מציינים את מגבלות העבודה הפיזיות המוגבלות של המערער ומטילים ספק בהערכת השכר הפוטנציאלית. ערכאת הערעור סקרה את המקרה, תוך התמקדות בשאלה האם יש להתאים את הנכות התפקודית והגיעה למסקנה כי יש להגדיל את נכותו התפקודית של המערער ל-55%, בהתחשב ברמת הנכות הגבוהה שלו ובירידה בהשתכרות. התאמה זו משקפת חששות לגבי סיכויי תעסוקה עתידיים ומכירה במגבלות פיזיות אפשריות המשפיעות על פוטנציאל ההשתכרות. בית המשפט דחה את מרבית הטענות בשני הערעורים, אך קבע שינויים בפסק הדין קמא כך שיתאימו לשיעור הנכות התפקודית המתוקן, ובכך הכריע במחלוקת הפיצויים בעיקר על בחינה מחודשת זו של הערכת הנכות.