ע"מ 1912-06-20

תקציר

בית המשפט מצא כי הסכמי השומה חלים על שנות המס הנדונות וכי הם מהווים פשרה בין הצדדים. בהסכמים נקבע כי המערערים ישלמו מס רווחי הון בשיעור של 25% על תקבולים ממכירת פטנט, אך השיעור לא הוגבל לשנה זו בלבד וחל גם על שנים עתידיות. שיעור זה כלל תוספת של 5% או 7% מעל שיעור מס שבח בשנת התקבול אצל כל אחד מהמערערים, דבר שהיווה ויתור הדדי. עוד קבע בית המשפט כי יש לסווג את התקבולים ממכירת הפטנט כהכנסה מעסקה אקראית בעלת אופי מסחרי לפי סעיף 2(1) לפקודה, שכן פעולות המערערים מילאו את הדרישות לסיווג כאמור. סיווג זה חל הן על עסקאות נובל והן על עסקאות MIS, שנמצאו שונות זו מזו. לפיכך, ישלמו המערערים מס על עסקת נובל בשיעור מס רווחי הון בתוספת 5% או 7% נוספים בהתאם למערערת, ואילו עסקת MIS תמוסה כעסקה מסחרית אקראית. בנוסף, הורה בית המשפט כי המערערים 1 ו-2 יחלקו בהוצאותיו של המשיב, ואילו המשיב יישא בהוצאותיו של המערער 3.