ע"א 410/80

תקציר

בית המשפט העליון אישר צו מניעה קבוע האוסר על בעלה של המערערת להיכנס לדירה שחלק עם אשתו, המשיב. נישואיהם הבעייתיים של בני הזוג הובילו בעבר את הבעל לעזוב את הדירה למשך שנתיים. לאחר חזרתו ביקשה האישה וקיבלה צו מניעה זמני האוסר על הבעל לצאת מהדירה בעקבות אירוע של התעללות נפשית. הבעל ערער על החלטת בית המשפט המחוזי לקיים את צו המניעה בטענה שהוא מנציח את צרותיו בחיי הנישואין, אך בית המשפט העליון דחה את הערעור. בית המשפט העליון קבע כי יש להוציא צווי מניעה כאלה רק במקרים נדירים וקיצוניים של התעללות נפשית או פיזית, לאחר בדיקה מעמיקה, ועדיף שלא במעמד צד אחד. מטרתם להגן על בן הזוג הנפגע באופן זמני עד לפיוס או גירושין. הם אינם תרופה שגרתית ואין להשתמש בהם כפתרון או כצורה של הפרדה. בית המשפט הזהיר מפני הארכתם ללא הגבלת זמן וקבע כי יש לבחון מחדש את הנסיבות המצדיקות אותם באופן רציף. במקרה זה קבע בית המשפט כי זכותה של האישה לחיות בשלום גוברת על טענת הבעל לאכלוס משותף, מה גם שנוכחותו בבית לא הייתה בתום לב. עם זאת, בית הדין לא ביטל את צו המניעה בשל הזמן שחלף והתנגדות האישה לניסיונות הגירושין של הבעל. תחת זאת, הומלץ לבעל לפנות שוב לבית המשפט המחוזי כדי לטעון לביטול צו המניעה על סמך שינוי הנסיבות. השופטים טירקל, אלון ולוין הסכימו בהחלטה.