ע"א 2809/06

תקציר

הערעורים עניינם במחלוקת על אגרת היתר שגבה מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל") למשיבים שחכרו מהם חלקת קרקע. המשיבים ביקשו להרוס מבנה קיים על הקרקע ולבנות מבנה חדש, מה שהוביל את המינהל לדרוש דמי היתר עבור שינוי ייעוד הקרקע. שני הצדדים ערערו על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב שהורה למינהל לשלם למשיבים את הסכומים הנקובים. המינהל טען כי יש לחשב את השווי החדש של הקרקע על פי שווי הבעלות (100%), ואילו המשיבים טענו כי יש לחשב אותו על בסיס 91% משווי הבעלות, שהוא שווי החכירה. בית המשפט הסכים עם המשיבים והדגיש כי דמי ההיתר נגזרים מהשבחת זכויות החוכר ויש לחשב אותם על פי אותו בסיס - מלוא שווי זכויות החוכר לפני ואחרי שינוי הייעוד, המהווה 91% מזכות הבעלות. בנוסף, פסק בית המשפט לטובת המשיבים בסוגיית המרפסות, וקיבל את טענתם כי שוויו המקורי של הקרקע צריך לכלול אפשרות לבניית מרפסות מקורות. עם זאת, בית המשפט דחה את ערעור המשיבים בנוגע לתקופת השכירות, והסכים עם קביעתו של בית משפט קמא כי יש לראות בדירות להשכרה לטווח קצר של לא יותר משלוש שנים. השופט ד"ר קובי ורדי המליץ לעמיתיו לדחות את ערעור המינהל ולקבל חלקית את ערעור המשיבים בסוגיית המרפסות. כמו כן חויב המינהל לשלם למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.