עפ"ג 5310-11-16

תקציר

שני נאשמים ערערו על חומרת עונשם, ואילו המדינה ערערה על ההקלה בעונשים שהוטלו עליהם על ידי בית משפט השלום בירושלים בגין עבירות מס. הנאשמים הורשעו בניכוי מס תשומות במקור כדי להתחמק מתשלום, הכנת פנקסי חשבונות כוזבים ושימוש במרמה, מרמה ותחבולה. תחילה טענה המדינה כי יש לבטל את הסדר הטיעון, שהגביל את זכותה של המדינה לערער על העונש ל-20 חודשי מאסר לכל היותר, בשל אי עמידתם של הנאשמים בתנאי המחייב אותם להסיר את כל המחדלים הן ביחס למס ערך מוסף והן ביחס למס הכנסה. עם זאת, בית המשפט מצא כי תנאי זה לא התקיים ולכן הסדר הטיעון מחייב. עוד קבע בית המשפט כי חומרת העבירות ונסיבותיהן מצדיקות עונש של עד ארבע וחצי שנות מאסר, לצד מאסר על תנאי וקנסות. בבואו לקבוע את העונשים האישיים המתאימים, התחשב בית המשפט בהודאות הנאשמים, נסיבותיהם האישיות והמחיקה החלקית של מחדל מס ערך מוסף. בסופו של דבר, בית המשפט הטיל על הנאשמים עונש של 20 חודשי מאסר בפועל וקנסות, תוך כיבוד תנאי הסדר הטיעון. הן הנתבעים והן המדינה ערערו על החלטה זו. ערכאת הערעור דחתה את שני הערעורים, ולא מצאה עילה להתערב בעונשים שהטיל בית משפט קמא. בית המשפט קבע כי העונשים סבירים בהתחשב בחומרת העבירות, בנסיבות ביצוען ובמדיניות הענישה הנהוגה בהן. הנאשמים חויבו להתחיל לרצות את עונשם במועד קצוב.