סע"ש 3050-02-20

תקציר

פסק דין זה דן בשאלה האם התובעת, שהייתה מורה בבית הספר הנתבע, פוטרה או התפטרה מתפקידה. התובעת טענה כי פוטרה במפתיע משום שהנתבעת סברה שהיא מעורבת בהקמת בית ספר מתחרה. מנגד, טענה הנתבעת כי התובעת התפטרה וכי טענת הפיטורים הועלתה באיחור. לאחר בחינת טענות הצדדים, לרבות התנהלותם והתנהלותם המשפטית, מצא בית הדין כי היוזמה לנתק את יחסי העבודה הייתה שייכת לנתבעת, ולפיכך הנתבעת חבה לתובעת את כל חובותיה על פי חוק עבודת נשים. עוד קבע בית המשפט כי הימנעותה של הנתבעת מקיום שימוע לתובעת, שהייתה באותה עת בחודש התשיעי להריונה, הייתה שלא כדין. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך 30,000 ₪ בגין ניתוק הקשר ופיטוריו ללא שימוע. בנוסף, קבע בית המשפט כי התובעת זכאית לפיצוי לפי סעיף 13א(ב)(1) לחוק עבודת נשים, המחייב תשלום של לפחות 150% מהשכר שהיה מגיע לתובעת בתקופת האכשרה. לאחר ניכוי דמי הלידה שכבר שולמו לתובעת, פסק לה בית המשפט 52,285 ₪ בגין רכיב זה. בית המשפט פסק גם על התשלומים הנלווים שהפסידה התובעת, לרבות הפרשות לקופת גמל, לקרן השתלמות ודמי הבראה, ופסק לה סך של 12,212 ₪. יתר על כן, מאחר שהנתבעת לא עמדה בחוק הגנת השכר בכך שלא מסרה לתובע תלושי שכר, דחה בית המשפט את תביעת התובע לפיצוי בעניין זה, שכן מצא כי גרסת התובע לאירועים לא הוכחה ולא נומקה. בסך הכל חויב הנתבע לשלם לתובע סך של 103,919 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך 15,000 ₪. כמו כן נקבעה זכות הערעור לבית הדין הארצי לעבודה.