עב"ל 53/07

תקציר

פסק הדין דוחה את טענת המערערת, ומאשר את החלטת בית הדין האזורי. המקרה כרוך בפרשנות של חוקים הקשורים להטבות ולפיצויים של נפגעי פעולות איבה. המערערת, ניצולת "נפגעת ספרים", קיבלה מענק חד פעמי לפי חוק נפגעי ספרים, אך ביקשה פיצוי נוסף לפי חוק הגמול. נימוקיו של בית המשפט נסובים סביב הרקע החקיקתי והיחס בין חוק נפגעי ספרים לבין חוק הגמול. בפסק הדין מודגש כי חוק התגמולים, שהרחיב את תנאי הזכאות לפיצוי, אינו חל רטרואקטיבית על הזמנת נפגעים לפני מועד מסוים. כמו כן, הוראות המעבר בחוק מבחינות בין מקבלי קצבה לבין מי שקיבלו מענקים חד פעמיים, כאשר רק הראשונים זכאים להמשך פיצוי לפי חוק הגמול. בית המשפט מפרש את הדינים הרלוונטיים ותיקוניהם, ומגיע למסקנה כי המערערת, לאחר שקיבלה מענק, אינה זכאית לפיצוי נוסף. פסק הדין מתייחס גם לטענות המערערת בדבר ליקוי משפטי ואפליה לכאורה, וטוען כי הוראות המעבר חלות באופן שווה על נפגעי ספרים וניצוליהם, ללא אפליה, על בסיס אופי הקצבאות שקיבלו מהם. בנוסף, בית המשפט קובע כי ניתן להעלות טענות משפטיות חדשות במהלך ערעורים בהתבסס על הראיות שהוצגו בערכאות נמוכות יותר. בקשת המערער לצרף מסמך חיוני, מכתב מהמוסד לביטוח לאומי, נדחית, שכן בית המשפט דבק בעיקרון של אי התחשבות בחומר שהוגש לאחר הדיון. לבסוף, הערעור נדחה, ולא נפסקו הוצאות, בהתחשב באופי הביטוח הלאומי של התיק.