ת"א 26466/05

תקציר

התובע, שנפגע בתאונה וסבל משבר נפץ בחוליה L4 ופגיעה בכתף, תבע את הנתבע לפיצויים. בית המשפט שמע עדויות של התובע ועדיו, לרבות רואה החשבון שלו וידיד המשפחה, ובחן מוצגים שהוצגו על ידי הנתבע. התובע אושפז למשך 54 ימים ועבר שיקום, וחזר לעבודה תשעה חודשים לאחר התאונה. הוא המשיך לסבול מכאבי גב והיו לו מגבלות בתפקוד היומיומי. מומחים רפואיים העריכו את נכותו האורתופדית ב-15% עד 19.25%, ואילו נכותו הנפשית הוערכה ב-5% עד 15%, בהתאם למומחה. התובע טען כי אינו יכול עוד לבצע עבודה פיזית כרתך בשל פציעותיו, וכתוצאה מכך חלה ירידה משמעותית בכושר השתכרותו. עם זאת, הנתבעת חלקה על טענה זו, וטענה כי התובעת החלימה ולא הציגה נכות תפקודית. בית המשפט קבע כי נכותו האורתופדית של התובע עומדת על 19.25%, ונכותו התפקודית עומדת על כ-16%. היא העניקה לו 61,600 ש"ח עבור שמונה חודשים של אובדן השתכרות בעקבות התאונה, ו-25,000 ש"ח עבור התקופה שמספטמבר 2004 ועד היום. בגין אובדן הכנסה עתידי פסק בית המשפט 250,000 ש"ח, בהתחשב בשנים שנותרו לתובע בכוח העבודה ובסבירות להפחתה הדרגתית בעבודה הפיזית עם התבגרותו. השופט פסק גם 40,000 IL עבור סיוע שנדרש לאחר תאונה, IL 4,000 עבור הוצאות רפואיות ו-IL 67,488 עבור כאב וסבל, מה שמביא את סך הנזק ל-461,360 IL. בנוסף, חויב הנתבע בהוצאות המשפט של התובע ובשכר טרחת עורך דין, שניהם בכפוף לניכויים סטטוטוריים. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים ביום 11.10.2009.