רע"א 1162/23

תקציר

בבואו לבחון את בקשת רשות הערעור, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לדחות את הבקשה. קיימים שני שיקולים עיקריים בהכרעה בבקשות לסעד זמני: סיכויי הצלחת התביעה ומאזן הנוחות. בדרך כלל, מאזן הנוחות מקבל עדיפות, ונלקחים בחשבון גורמים נוספים כגון יושר, צדק ותום לבו של המבקש. בית משפט קמא מצא בעבר כי סיכויי ההצלחה של המבקשים קלושים בשל הפרת הסכם מכר, כאשר הקרקע כבר נמכרה לגורמים אחרים והוסכמה בהערת אזהרה. למרות האתגרים הפוטנציאליים, בית המשפט הכיר בכך שעניינו של המבקש אינו חסר כל שחר. עם זאת, מאזן הנוחות נטה לטובת המשיבים, שכן המבקש התמהמה בהגשת סעד זמני וברשות ערעור, דבר שפגע בדחיפותה ובנחיצותה של הבקשה. האסטרטגיה המשפטית המשתנה של המבקש הצביעה על אינטרס כלכלי בעיקרו ולא על כוונה אמיתית לאכוף את הסכם המכר. יתר על כן, מתן סעד יפגע במשיבים בכך שישבש הסכמים שנחתמו בשנת 2018 ויסתכן בנזקים בלתי הוגנים. שיקולי הגינות וצדק תמכו אף הם בדחיית הבקשה, שכן שיהוייו של המבקש ופעולותיו הבלתי עקביות לא היטיבו עמו. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור, והמבקש חויב בהוצאות משפט של המשיבים.