ע"א 442/81

תקציר

פסק הדין עוסק במחלוקת על מכירת נכס, כאשר המערערת מוכרת דירה למשיבים. תחילה נחתם מזכר הבנות, ואחריו הסכם מכר עם פרטים שגויים. המערערת ניסתה לבטל את החוזה בשל אי תשלום היתרה במועד, אך המשיבים תבעו את העברת הדירה. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיבים, והוביל לערעור זה. בית המשפט העליון אישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, והסכים כי הסכם המכר בטל שכן הוא נועד למראית עין בלבד. בית המשפט קבע כי ניתן לאכוף את מזכר ההבנות, שכן הוא מייצג את ההסכם בפועל בין הצדדים. בית המשפט מצא כי המערערת פעלה בזדון בכך שזנחה את החוזה וניסתה להסתיר מסמכים מסוימים. בנוסף, נקבע כי גרסת המשיבים לאירועים אמינה יותר באשר לקיומו של מסמך נוסף והסיבות לפרטים השגויים בהסכם המכר. השופטת התייחסה גם לסוגיות של חיסיון לגבי עורך הדין המעורב ואישרה כי המשיבים לא הפרו את החוזה. משכך, נדחה הערעור, והמערערת חויבה להעביר את זכויות הדירה למשיבים עם קבלת יתרת התשלום, תוך חיוב המשיבים בהוצאות.