ה"פ 30012/97
פסק-דין מחוזי נצרת
תקציר
פסק הדין דן בטענות העותרים והמשיבים בדבר עמידתו של פרויקט מלונית בתמ"א 13 ובתב"ע. העותרים טענו כי היחידות נועדו למגורים, בעוד שהמשיבים טענו כי הן מיועדות לנופש. השופט קבע כי בעוד המבנה המסורתי של בית מלון אינו הקריטריון היחיד לסיווג פרויקט כאירוח תיירותי, היחידות צריכות להיות זמינות להשכרה מלונאית לתקופה מסוימת בכל שנה. כל חוזה עתידי לרכישת יחידות חייב לכלול סעיף המחייב זמינות זו. עוד קבע השופט כי היעדר מגבלת גובה מקסימלית על ידי התב"ע ואישור הוועדה המקומית לבניינים גבוהים אינם מחייבים הליך הקלות נפרד. מתן גמישות זה מאפשר בנייה בגובה של עד 5 קומות מבלי להתייחס אליה כאל חריגה. לפיכך דחתה השופטת את הטענה בדבר תוקפו של ההיתר. שני הצדדים חלקו בעלויות בשל ההצלחה החלקית של העתירה. פסק דין זה מבטיח כי המשאבים הלאומיים הסמוכים לחופים ישמשו לצרכי תיירות ציבורית ולא רק למגורים פרטיים.
ה"פ 30012/97 אדם טבע ודין - אגודה ישראל נ' הועדה המקומית לתכנון, מחוזי (11.2.1999)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.