ע"א 4946/94

תקציר

פסק הדין עוסק בהסכם גירושין בין בני זוג שנישאו בשנת 1966 והתגרשו בשנת 1975. הבעל לשעבר ערער על פסק דין של בית המשפט המחוזי שדחה את בקשתו לבטל או להפחית את תשלומי המזונות שנקבעו בהסכם הגירושין. המערער טען, כי חובתו בתשלום מזונות הסתיימה כאשר חזר לחיות עם גרושתו, ובכך יצר ידועים בציבור. בית המשפט העליון קבע כי החיוב החוזי בתשלום מזונות מותנה בשני תנאים: נישואיה מחדש של האישה לשעבר ואחריותו המשפטית של בן זוגה החדש למזונותיה. מאחר שהמערער וגרושתו לא נישאו בשנית באופן פורמלי, לא התקיים התנאי הראשון. פסק הדין התייחס גם לשאלה האם התנהגות הצדדים משמעה ביטול הסכם הגירושין, והגיע למסקנה כי חזרתו של המערער יצרה ביטול הדדי בהתנהגות. לפיכך, הערעור התקבל, וחיוב המזונות על פי הסכם הגירושין נקבע כחסר תוקף. פסק דין זה לא אסר על המשיב לתבוע מזונות באמצעים אחרים. העלויות לא נפסקו לאף אחד מהצדדים.