ע"פ 48166-10-22

תקציר

בפסק דין זה קיבל בית הדין לערעורים באופן חלקי את טענות המערערים והחליט להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לצורך מתן גזר דין חוזר באישומים הראשון והשלישי. בית המשפט הסכים עם המערערים כי העבירה של עבודה כקבלן שירותים ללא רישיון כדין מהווה עבירה אחת בלבד, ללא קשר למספר העובדים המעורבים. החלטה זו התבססה על פרשנות החוק, שלא הצביעה על ריבוי עבירות לעובד. בית המשפט דחה אמנם את טענת המערערים כי הקנס באישום השלישי לא צריך להיות מושפע ממספר העובדים או מחודשי ניכוי היתר, אך מצא כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא יישם את הנחיות הענישה הנכונות לאישום השלישי. הדבר השפיע על קביעת העונש בגין אירועים של ניכוי ביטוח רפואי שלא כדין משכר העובדים. בית המשפט מצא כי הפסיקה הקודמת חישבה באופן שגוי את העונש בהתבסס על מספר העבירות הפרטניות במקום להתייחס לאישומים כחלק מאירוע אחד. בית המשפט הורה לבית המשפט המחוזי לקבוע מתחם ענישה הולם לשני האישומים, תוך התחשבות בנסיבות הספציפיות ובמצבם הכלכלי של המערערים. בית המשפט הדגיש את הצורך בעקביות עם תיקון 113 לחוק העונשין, המתווה הנחיות ענישה מובנות למספר עבירות באירוע אחד, תוך שימת דגש על גישה משולבת ולא כפל עונשים אריתמטי אוטומטי. בנוסף, התייחס בית המשפט לסוגיית "יחידות העבירה", והציע כי יש להסתפק בטרמינולוגיה המשפטית הקיימת מבלי להכניס מונחים שעלולים לבלבל. המערערים לא יצטרכו להמשיך לשלם קנסות הקשורים לאישום השני אם כבר חרגו מהתשלומים הדרושים, אך כל החזר בגין תשלומי יתר יטופל בגזר הדין המתוקן. פסק הדין ניתן תוך הכרה בכך שערעור לבית המשפט העליון נותר פתוח בתוך 45 יום, על בסיס הסכמת הצדדים המעורבים.