עמ"ה 583/04

תקציר

המערער, נהג מונית, ערער על שומת המשיב למס הכנסה לשנים 2000 ו-2001, אשר לטענת המערער אינה סבירה. בית המשפט קיבל כי השומה התבססה על נימוקים בלתי מוצדקים, שכן המשיב לא ערך בדיקה יסודית של נתוניה העסקיים של המערערת. לגופו של עניין, המשיב לא הביא בחשבון את מספר המוניות שהיו ברשותו של המערער בתקופת המס, ואת העובדה שהן שימשו הן את המערער והן את בנו. זאת ועוד, הערכתו של המשיב הייתה שגויה בכך שהסתמכה על מספר שגוי של קילומטרים שנסעה המערערת, על שיעור נמוך מדי של נסיעות סרק ועל חישוב שגוי של פדיון האשראי. המשיב לא הציג הצדקה לנתונים אלה. עם זאת, בית המשפט מצא גם כי חלק מטענותיו של המערער אינן מבוססות, לרבות טענותיו בדבר שיעור הוצאות הנסיעה והדלק הפרטיות ומחיר ויעד נסיעותיו. ככלל, הערעור התקבל בחלקו, והמשיב חויב להוציא שומות מתוקנות ללא אפשרות להגדילן, בהתבסס על הנתונים המתוקנים כפי שהותוו בפסק הדין. בנוסף, חויבה המערערת לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 7,000 ₪.