בג"צ 9717/03

תקציר

בשנת 2004 ניתן בג"ץ פסק דין בעניין הקמת מחצבה בתחום השיפוט של המועצה האזורית מטה בנימין ביהודה ושומרון. פיתוח המחצבה, מכוח תכנית מתאר מפורטת 52/8, נתקל בהתנגדויות מצד תושבי היישובים הסמוכים נעלה וניל"י, שעתרו נגד התכנית. חברת שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ ניסתה להקים מחצבה זו מאז סוף שנות ה-80. בתחילה נדחתה התוכנית בשל שיקולים סביבתיים וההקשר החברתי-גיאופוליטי של האזור. עם זאת, לאחר שינויים, ובהם הקטנת שטח המחצבה ויישום אמצעים למיתון ההשפעה על הסביבה, אושרה התכנית בקריאה טרומית בשנת 1999. ועדת הכרייה והחציבה החליטה רשמית להמשיך עם הפקדת התוכנית בשנת 2001. העותרים טענו כי שינוי ההחלטות המנהליות הקודמות נעדר הצדקה, כי אישור הפרויקט בתנאים מסוימים אינו ראוי, וכי המיזם מפר את המשפט הבינלאומי הנוגע לאכלוס לוחמני. עם זאת, בית המשפט מצא כי שינויי נסיבות מעניקים לגיטימציה לביקורת ולאישור המנהלי, וציין שינויים משמעותיים בתוכניות, כגון הקטנת גודל המחצבה ושיפורים בניהול מי הגשמים. בית המשפט דחה את חששות המשפט הבינלאומי וקבע כי ניצול המשאבים עשוי להועיל לאוכלוסייה המקומית, לרבות מתנחלים ישראלים. בית המשפט הכיר בהשפעות אפשריות על אורח החיים על התושבים המקומיים בשל רעש וזיהום, אך התייחס לדו"ח שלפיו לא ייושמו נזקים סביבתיים משמעותיים אם ייושמו ההנחיות, שכבר הוטלו על ידי ועדת ההתנגדויות. בסופו של דבר דחה בית המשפט את העתירות והורה לכל עותר לשלם 10,000 שקל שכר טרחת עורך דין לוועדות ולשפיר. השופטים ריבלין ופרוקצ'יה הסכימו עם פסק דינו של השופט גרוניס.