ת"פ 54643-03-15

תקציר

השופט מצא את הנאשם אשם בהכאת קטין מעבר לספק סביר. בהגיעו למסקנה זו, מצא השופט את עדותם של הקורבן הקטין ושני עדי ראייה כמהימנה. השופט הדגיש כי עדותו של הקטין אוששה בהודעתו למדריך זמן קצר לאחר האירוע, וכן בעדויות עדי הראייה ובהקלטת וידאו של האירוע. מנגד, השופט לא השתכנע מעדותו של הנאשם, וקבע כי מדובר באדם תוקפני שהתנהגותו אינה עולה בקנה אחד עם אמות מידה מתונות. באשר לטענות הנאשם על מחדלי חקירה, הודה השופט כי המשטרה לא עשתה מאמצים לאתר עדים מסוימים. עם זאת, השופטת ציינה כי אי זימון מדריכה מסוימת להעיד היה מוצדק, שכן הנאשמת עצמה לא סברה שהייתה עדה לאירוע. באשר לאי חקירת הילדים שנכחו במקום, הכיר השופט במורכבות הסוגיה. עם זאת, נוכח הראיות המשמעותיות שהציגה התביעה, לרבות עדויות של עדי ראייה ותגובות מוקלטות, הגיע השופט למסקנה כי מחדלי החקירה לא פגעו ביכולתו של הנאשם להתגונן ולא פגעו בהוגנות המשפט. השופטת הדגישה כי אי ראיון הילדים אינו שולל את אופיין המשכנע של הראיות הקיימות.