בש"מ 6229/11

תקציר

עניינו בערעור שהגיש המערער על החלטת הרשם לדחות הארכת מועד להגשת בקשה לחופשה לצורך ערעור על החלטה קודמת, תוך דחיית בקשה לפטור מאגרה. בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה דחה תחילה את הפטור, הכיר באי כושרו הכלכלי של המערער אך סבר כי העילה הפרוצדורלית חלשה, דבר המצביע על סיכויי הצלחה נמוכים. המערערת ביקשה הבהרות בנוגע לכשירות הערעור על החלטה זו, וקיבלה תשובות לא אינפורמטיביות, מה שהוביל לערעור מוטעה שהוגש באותו בית משפט, שנמחק מאוחר יותר בשל בעיות שיפוטיות. בקשתו של המערער לקבל ארכה לערעור לבית המשפט העליון, נדחתה על ידי הרשם, שלא מצא "סיבה מיוחדת" לעיכוב, בטענה שניתן היה למנוע את הטעות באמצעות בירור שגרתי וציין את סיכויי ההצלחה הנמוכים כהצדקה נוספת לדחייה. בערעור טען המערער לטעם ממשי ולמאמצים סבירים להבין את הדרישות הפרוצדורליות. בית המשפט הבחין בבלבול פרוצדורלי בשל הבחנות בין החלטות של רשמים ושופטים. בסופו של דבר מצא בית המשפט כי המערערת עשתה מאמצים סבירים להבהיר עמימות פרוצדורלית חרף היותה מיוצגת וכי טעותה המשפטית מצדיקה הארכת זמן. יש לציין כי השיהוי היה מזערי, המשיבים ידעו על כוונתה לערער, והפגיעה הפוטנציאלית הייתה זניחה, ובכך ניתנה לה האפשרות להגיש בקשת רשות ערעור, תוך הדגשה כי לא נבחנו לגופה של הבקשה.