בר"מ 5919/22

תקציר

בפסק דין זה מתייחס בית המשפט להתנהלות הפרוצדורלית של קצא"א בכל הנוגע לערעור על הליך הערעור הנהוג בתיק. בתחילה, בית המשפט מכיר במורכבותם של הליכי הערעור, אך בסופו של דבר בוחר לדחות את הבקשה מבלי להתעמק לגופן המהותי של הטענות הפרוצדורליות. מבחינה היסטורית, ניתן היה להעלות טענות לחוסר סמכות שיפוט בכל שלב, אך פרקטיקות מודרניות מרתיעות טענות כאלה אם הן עולות בשלב מאוחר של ההליך, שכן ניתן לראות בכך חוסר תום לב פרוצדורלי. בית המשפט מדגיש כי טענת חוסר הסמכות של קצא"א הוגשה רק לאחר שהתקבלה החלטה שלילית, דבר המצביע על חוסר תום לב. הדבר עולה בקנה אחד עם פסיקות קודמות שבהן לא ניתן להתמודד עם אתגרים שיפוטיים מאוחרים כדי למנוע חוסר יעילות ושימוש לרעה במשאבים שיפוטיים. יתר על כן, בית המשפט מציין היפוך תפקידים יוצא דופן שבו נראה כי הצדדים היריבים החליפו עמדות, מה שמעלה ספקות לגבי היושרה הפרוצדורלית של קצא"א. למרות חוסר הבהירות סביב הליך הערעור המתאים במקרים דומים, בית המשפט מחליט שלא לפסוק במורכבות זו לאור התנהלותה של קצא"א. כתוצאה מכך, בית המשפט דוחה את בקשת קצא"א לבטל את פסק הדין הקודם, ומטיל על קצא"א קנס הוצאות בסך 3,000 ש"ח, שיחולק שווה בשווה בין שאר הצדדים המעורבים.