בש"א 5663/04

תקציר

המבקשים, הטוענים כי החזיקו בחלקת קרקע בסמוך לערד במשך עשרות שנים, ביקשו צו מניעה זמני שימנע את פינויים מהמקרקעין על ידי מדינת ישראל, הבעלים הרשומים, עד למתן פסק דין סופי בזכויותיהם בחלקה. עם זאת, בית המשפט מצא כי המבקשים לא הצליחו להוכיח את החזקתם ארוכת השנים בקרקע. הראיות שהציגו המשיבים, לעומת זאת, הצביעו על פלישה שבוצעה לאחרונה על ידי המבקשים לחלקה. חוסר מהימנותם, יחד עם עדותו המהימנה של מפקח המשיבים, הביאו את בית המשפט למסקנה כי טענת המבקשים לחזקה ארוכת טווח אינה מבוססת. זאת ועוד, המבקשים פעלו בחוסר תום לב ופנו לבית המשפט בידיים לא נקיות בכך שהמשיכו לפתח את הקרקע במהלך ההליך המשפטי ולא גילו צו שיפוטי קודם לפינוי. באיזון בין הנוחיות קבע בית המשפט כי זכותה של המדינה להיאבק בפלישה לאדמותיה ולשמור על שלמות מרשם המקרקעין גוברת על כל פגיעה אפשרית במבקשים. משכך, נדחתה הבקשה לצו מניעה זמני, וצו המניעה הקודם בוטל. למבקשים ניתנו שבעה ימים לפנות את החלקה והם חויבו לשלם למשיבים הוצאות ושכר טרחת עורך דין. החלטה זו מחזקת את יכולתה של המדינה להגן על אדמותיה ואת החשיבות לפעול בתום לב במסגרת הליכים משפטיים.