ס"ק 34304-05-15

תקציר

ההסתדרות, ארגון מקצועי היסטורי בישראל, פנתה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בבקשה להכריז על ועד פנימי שהוקם על ידי עובדי חברת מנורה מבטחים ביטוח בע"מ כארגון עובדים לא אותנטי, בטענה שהיא נעדרת עצמאות ואינה מתאימה כגוף מייצג עבור העובדים. בית המשפט בחן מסמכים רבים, לרבות התכתבויות דיגיטליות, ושמע עדויות של עדים מטעם ההסתדרות, מנורה והוועד הפנימי. שאלת המפתח הייתה האם עמד הוועד הפנימי בדרישות להכרה כארגון עובדים, תוך בחינה ספציפית של נסיבות הקמתו, תקנון, תכליתו ועצמאותו מהמעסיק. בית הדין קבע כי הוועד הפנימי לא עמד בתנאים הנדרשים להכרה כארגון עובדים. היא הוקמה בעיקר כדי להתנגד להסתדרות ולמנוע התארגנות עובדים במסגרתה, ואף שאין מניעה לארגונים מתחרים, מטרתו הראשונית של הוועד לא הייתה להיכנס למשא ומתן קיבוצי או לחתום על הסכם קיבוצי. במקום זאת, הוועדה ביקשה לטפח דיאלוג פנימי ולשפר את תנאי העובדים ללא ארגון חיצוני. למרות שהוועד הביע מאוחר יותר רצון לנהל משא ומתן על הסכם קיבוצי, לא היה זה שינוי כן או אמיתי, שכן הוא נעדר את אישור החברים. בנוסף, ציין בית הדין כי מקור המימון לפעילות הוועדה נותר לא ברור, מה שמעלה שאלות לגבי עצמאותה מהמעסיק. על סמך ממצאים אלה פסק בית הדין לטובת ההסתדרות, והכריז על הוועד הפנימי כארגון יציג של עובדי מנורה ולכן נעדר סמכות לחתום על הסכם קיבוצי. ההחלטה דחתה גם את בקשת הוועדה לסעד נגד מנורה. לשני הצדדים ניתנה זכות ערעור בבית הדין הארצי לעבודה בתוך 14 יום. פסק הדין הדגיש את האופי הדינמי של יחסי העבודה הקיבוציים והציע הקלות מסוימות כלפי ארגונים חדשים, אך בסופו של דבר הוועד הפנימי לא עמד בדרישות החוק להכרה כארגון עובדים.