ת"א 1616/90

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה שהגיש קצב נגד עיריית צפת, בדרישה לפיצוי בגין שתי פרות שלטענתו נגנבו מהמשחטה העירונית. לטענת התובעת, העירייה אחראית שכן פעלה כממונה על השכר של הפרות ולא הצליחה למנוע את גניבתן. הנתבעת מכחישה את הטענות וטוענת כי לא התקיימו יחסים חוזיים בין אפוטרופוס למפקיד וכי היא לא התרשלה בתפקידה. בית המשפט מסכים עם טענות הנתבעת, וקובע כי מערכת היחסים בין הצדדים מאופיינת בצורה הטובה ביותר כקיום מצוות כדין ולא כמערכת חוזית. על פי החוקים הרלוונטיים, התנהלות הנתבע אינה מהווה רשלנות. בית המשפט מפרש את תקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בעלי חיים) כך שמשתמע ממנו שהנאשם החזיק את הפרות לבדיקה, ולא כשומר שכר. בנוסף, השמירה של הנאשם נחשבת וולונטרית ולא רשלנית, שכן הפרות הוחזקו באזור מגודר עם שער ננעל, אשר ננעל על ידי הקצבים או המפקח. מהראיות עולה כי התובע היה מודע לשיטות הגנה אלה והיה שבע רצון מהן. על פי הדין העברי ותקדימים משפטיים קודמים, די בחוסר רשלנות הנתבע כדי לדחות את התביעה. בית המשפט גם תוהה האם הפרות של התובעת אכן נגנבו, אך ספק זה אינו צריך להיפתר בשל שאר הנימוקים המשכנעים לדחות את התביעה. משכך, נדחית תביעת התובעים, והם חויבו לפצות את הנתבע בגין שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪, כולל ריבית, הצמדה ומע"מ.