ת"א 63716-05-17

תקציר

פסק דין זה דן ברקע העובדתי שהוביל למחלוקת בין מר ביטון לבין מר מואסי בנוגע לביצוע עבודות בנייה בבית פרטי בתל אביב-יפו. ההסכם בין הצדדים נחתם ב-6.8.15 וקבע את לוח הזמנים לבנייה, אמצעי התשלום וההשלכות במקרה של עיכובים. בשני הצדדים חלו עיכובים, והעבודה הופסקה בסופו של דבר לפני השלמתה. סוגיות המחלוקת העיקריות היו האם הייתה למר ביטון עילה מוצדקת לסיים את העבודה, אחריות הצדדים לעיכובים וההתחשבנות הכספית בין הצדדים לאחר הסיום. פסק הדין מתייחס תחילה להצדקה להפסקת עבודתו של מר ביטון, ופוסק לטובתו של מר מואסי, וקובע כי מר ביטון לא הביא ראיות משכנעות לכך שמר מואסי לא עמד בסטנדרטים או ביעדים הנדרשים. בית המשפט מצדד בטענתו של מר מואסי כי אין לראות בהחלטת מפקח הבנייה, לטובת מר ביטון, כמחייבת, בשל חוסר עצמאותו של המפקח, והסוגיות הפרוצדורליות סביב מינויו והחלטתו. לאחר מכן, דן פסק הדין במעמדו של מדווח הכמויות, וקובע כי יש להפנות את שטר הכמויות המצורף להסכם לצורך חישוב התמורה המגיעה למר מואסי, למרות טענותיו של מר מואסי כנגד תוקפו. בית המשפט פוסק גם בסוגיית העיכובים בפרויקטים, תוך אימוץ עיקרי ממצאי מומחה בית המשפט, לרבות ייחוס ימי עיכוב לכל צד, והערכת הנזקים הנובעים מעיכובים אלה. לאחר מכן מתייחס השופט לסעיפים ספציפיים השנויים במחלוקת בין הצדדים בנוגע לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, וכל אחד מהם מצדד בצד אחד או מכריע בעצמו בעניין. אלה כוללים את הפרגולה, שלגביה לא התקין מר מואסי חומרים קלים כמפורט בחוזה, ולכן מנוכה מהתמורה המגיעה לו שווי של 32,000 ₪. סעיפים אחרים נגעו לפערי תמחור בין חישובי המומחה לבין כתב הכמויות, שם השופט פוסק לטובת היצמדות לאחרון, אלא אם נפלה טעות ברורה. פערים במספר הפריטים המותקנים מסוימים, כגון ברזים או שקעי חשמל, נפתרים גם הם, בעיקר לטובת מר ביטון. השופט פוסק גם בעבודות חשמל ואינסטלציה שונות, ומצדד בטענותיו של מר מואסי לגבי פריטים מסוימים ושל מר ביטון לגבי אחרים. יש לציין כי השופט מורה למר ביטון לשלם למר מואסי 14,004 ₪ עבור בניית מחיצות פנימיות מבלוקים, למרות המלצת המומחה ההפוכה. כמו כן נדונות עבודות נוספות שנטענו על ידי הצדדים, ולרוב נדחות בשל היעדר ראיות מספיקות או כפילות עם טענות אחרות. בהמשך לתביעתו הנגדית של מר ביטון, דוחה השופט את הטענה בדבר בניית חומה שפלשה לרכושו של מר ביטון, שכן מר ביטון לא הצליח להביא ראיות משכנעות לנזקיהם. לבסוף, השופט ממשיך לחשב את ההתחשבנות בין הצדדים, תוך התחשבות בפסקי הדין שניתנו קודם לכן בפסק הדין. הוא קובע כי על מר מואסי לשלם למר ביטון 10,773 ₪ בתוספת מע"מ בסך 12,604 ₪. סכום זה יישא הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה שכנגד. כל צד אחראי להוצאותיו, ומר מואסי נדרש לשלם למר וגב' ביטון את הסכום הנ"ל.