ת"א 58356-02-16

תקציר

פסק דין זה כרוך בסכסוך עסקי מורכב בו מעורבים מספר תובעים ונתבעים. התובעים, הכוללים שתי חברות בע"מ ואזרח ותושב צרפת, השקיעו בסך הכל 4 מיליון שקל בחברה המפתחת אפליקציה סלולרית לתחבורה ציבורית. התובעים טענו כי החברה כשלה בשל ניהול רשלני ומורשה של תקציב החברה על ידי שניים מהנתבעים, שהיו דירקטורים בחברה. לטענתם, הנתבעים מיצו את כספי ההשקעה בתוך שמונה חודשים ודרשו פיצוי על מלוא סכום השקעותיהם. מנגד, הנתבעים הכחישו טענות אלה וטענו כי כישלון החברה נבע ממעשיהם של התובעים עצמם, לרבות סירובם להשקיע כספים נוספים וחבלה בניסיונות הנתבעים לגייס כספים נוספים. הנתבעים ביקשו לחייב את התובעים להפקיד ערבות בסך 200,000 ₪ להוצאותיהם, ואילו מבטחת הנתבעים ביקשה ערבות בסך 120,000 ₪. הנתבעים טענו כי הדבר סביר ומתבקש, בהתחשב במצבם הכלכלי של התובעים ובסיכויי ההצלחה הנמוכים של התביעה. התובעים התנגדו לבקשה זו בטענה כי סיכויי הצלחתם טובים וכי חששותיהם של הנתבעים לאי תשלום אינם מבוססים. הם סיפקו מידע כספי על עצמם, כולל פרטים על זכויות קניין, אבל זה לא היה מספיק כדי לשכנע את בית המשפט. בית המשפט, לאחר ששקל את מצבם הכלכלי של התובעים ואת נסיבות המקרה, פסק לטובת הנתבעים. נקבע כי על התובעים להפקיד בקופת בית המשפט ערבות בסך 175,000 ₪ או להעמיד ערבות בנקאית אוטונומית עד למועד שנקבע, אחרת התביעה תידחה. החלטה זו התקבלה בהתחשב במורכבות התביעה, במספר הצדדים המעורבים ובצורך לבירור. בנוסף, חויבו התובעים לשאת בהוצאות בקשות הנתבעים. פסק הדין ניתן בהעדר, ב-13 באוקטובר 2016.