עת"מ 2231/04

תקציר

בית המשפט העליון דחה עתירה לביטול צו הפקעה ושינוי ייעוד הקרקע. העותרים טענו כי המשיבים עיכבו באופן בלתי סביר את ביצוע ההפקעה, תוך פגיעה בזכויות הקניין שלהם, וביקשו לבטל את ההפקעה ואת שינוי הייעוד. עם זאת, בית המשפט מצא כי העותרים לא הביאו ראיות מספיקות לביסוס טענת השיהוי, ואף לא הוכיחו נזק ממשי שנגרם להם כתוצאה מהשיהוי. זאת ועוד, המשיבים סיפקו הסבר מניח את הדעת לשיהוי ומאזן הנזקים לא היטיב עם העותרים, במיוחד בהתחשב באינטרס הציבורי בייעוד השימוש בקרקע. העתירה הוגדרה לקונית ולא שלמה, בניגוד לתשובה המפורטת שמסרו המשיבים. בנוסף, צוין כי העותרים רכשו את הקרקע בידיעה שהיא מופקעת בחלקה, והמועד המשוער לביצוע התכנית המוזכר בעתירה אינו מבטיח את ביטול ההוראות. פסק הדין בעניין פרידמן, שהיה כרוך בשיהוי של 36 שנה, לא היה ישים שכן הנסיבות היו שונות. משכך, נדחתה העתירה, והעותרים חויבו לכסות את הוצאות המשיבים.