ת"א 46339-02-10

תקציר

פסק הדין דן בבקשה לדחיית תביעה בנוגע למספר עסקאות מקרקעין עקב השתקה, קרי מחסום התביעה בבית המשפט. הנתבעים טענו כי פסק דין קודם בתיק שעסק בחלק מהעסקאות ביסס את מחסום התביעה בבית המשפט, אך התובעים טענו כי עילות התביעה בתיק הקודם אינן זהות לתביעה הנוכחית. בית המשפט בחן את התנאים להחלת כלל השתק החברה ומצא כי חלק מהעסקאות אכן עמדו בכל הדרישות ואחרות לא. עסקאות 1 ו-2 לגבי גזי חממה 8778/25 ועסקאות 5 לגבי חלקות 26, 50 ו-59 בגוש 8779 נמצאו כבעלות חברה זהה לזו של ההתדיינות הקודמת ובכך התקיימו התנאי הראשון. גם פסק הדין במקרה הקודם היה מפורש ומהותי לעסקאות אלה, תוך קיום יתר התנאים להשתק החברה. לפיכך, נדחתה התביעה בעניין עסקאות אלה. לעומת זאת, עסקאות 3 ו-4, בעניין גזי חממה 8779/47 ו-פ"א 8810/64, לא הוזכרו בפסק הדין הקודם ומשכך השתק לא חל. באופן דומה, עסקה 6 של GH 8775/74 ו- GH 8778/21 נדונה במקרה הקודם והשתק החברה חל גם כאן. בית המשפט שקל גם את התצהירים הסותרים של התובעים, אך קבע כי אין בהם עילה לדחיית התביעה על הסף. גם טענת המשיבים כי התנהלות התובעים היוותה ניצול לרעה של ההליך המשפטי לא התקבלה, וזאת בשל הזהירות הנדרשת בשימוש בדחייה כסעד. לבסוף, התייחס בית המשפט לסוגיית ההתיישנות וקבע כי תקופת ההתיישנות החלה על עסקאות המקרקעין הרשומות הנדונות היא 25 שנה. כתוצאה מכך, התביעה לגבי חלק מהעסקאות נדחתה בעילה של השתקה, בעוד שהתביעה לגבי אחרות יכולה הייתה להתקדם. כמו כן חויבו המשיבים בתשלום הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 8,000 ₪, והתיק נקבע להליכי קדם משפט.