ב"ש 20568/08

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על צו מעצר של אישה שהואשמה בשני סעיפים של סחר בהרואין. למערער עבר של הרשעות פליליות, לרבות עבירות סמים, וכן הוגש נגדו כתב אישום נפרד בגין תקיפת שוטרים. היא הודתה כי היא חלק מ"אחוות סמים", אך טענה לשחרור או לבחינה מחדש של צו המעצר שלה בשל הריונה והיעדר חלופות. בית משפט קמא דחה בעבר בקשה לתסקיר מבחן לצורך בחינת נסיבותיה. השופטת, מיכל ברנט, אישרה את החלטת בית המשפט קמא וציינה את המדיניות המקובלת של מעצר נאשמים בסחר בסמים כדי להגן על הציבור, למעט חריגים שנעשו רק במקרים נדירים. השופט ברנט הסכים כי אין צורך בתסקיר מבחן והדגיש את הסכנות הטמונות בשחרורו של אדם בעל עבר של המערער. עוד צוין, כי המערערת לא הציעה חלופות מעצר ראויות, והריונה לא היווה נסיבה מיוחדת. נוכח חומרת האישומים, דחה השופט ברנט את הערעור, תוך שהוא מותיר מקום למערער להגיש בקשה מחודשת לדיון חוזר בפני בית משפט קמא. פסק דין זה מחזק את גישתם המחמירה של בתי המשפט כלפי עבירות סחר בסמים, תוך שימת דגש על ביטחון הציבור ועל הנסיבות המוגבלות שבהן ניתן לשחרר עצורים או להעניק להם חלופות מעצר.