בד"מ 13/07

תקציר

פסק הדין מזכה עורך דין שכיהן כדירקטור בחברת אחזקות פרטית, ובמקביל ייצג לקוח בתביעה נגד החברה. האישומים נגד עורך הדין היו ניגוד עניינים והפרת כללי אתיקה לעורכי דין. בית המשפט מצא כי החברה הייתה נתבעת נומינלית בלבד בתביעה, ומטרתה האמיתית של התביעה הייתה להעביר את בעל המניות האחר מתפקידיו. משכך, המצג לא היה בניגוד לאינטרס של החברה. עוד קבע בית המשפט כי מעשיו של עורך הדין כדירקטור, לרבות דרישת מסמכים מסוימים מהחברה לצורך מילוי תפקידו, לא היוו הפרה של התחייבויותיו כלפי מרשו. יתר על כן, מסירת מידע מישיבות דירקטוריון על ידי עורך הדין ללקוחו, שהחזיק ב-50% מהחברה, וייעוצו המשפטי לכאורה ללקוחו בהליכים אחרים, לא הוכחו כמפרים את חובותיו האתיות כעורך דין. ככלל, נסיבותיו הספציפיות של המקרה לא היוו יסוד סביר לחשש לניגוד עניינים. לפיכך, זוכה עורך הדין מאשמת ניגוד עניינים והפרות אתיות.