ע"פ 71733/00

תקציר

תושב חברון הורשע בשורה של עבירות בהן עבירות רכוש, זיוף, התחזות, הפרעה לשוטר, שיבוש הליכי משפט ושהייה בלתי חוקית בישראל. במסגרת הסדר טיעון הודה המערער גם בכתב אישום נוסף בבית משפט השלום בירושלים המייחס לו עבירות דומות. עם זאת, בית משפט קמא חרג מהעונש המוצע בהסדר הטיעון, תיאר אותו כ"מקל מאוד" ותחת זאת גזר על המערער 54 חודשי מאסר. המערער ערער על גזר דין זה, וטען כי היה מקום לכבד את הסדר הטיעון וכי העונש יצר עוול לעומת העונש שנגזר על שותף. המדינה הכירה בכך שבית משפט קמא לא שקל את עניינו של השותף ותמך בהתערבות מסוימת. ערכאת הערעור הסכימה כי יש צורך בהתערבות מסוימת. נמצא כי חריגתו של בית משפט קמא מהסדר הטיעון הייתה מוצדקת בשל עברו הפלילי העשיר של המערער ואופיין המתוחכם של העבירות. בית המשפט הדגיש את חומרת זיוף תעודות הזהות ואת הצורך בהרתעה במקרים כאלה. עם זאת, כדי לשמור על אחידות בענישה, הפחיתה ערכאת הערעור את עונשו של המערער ל-42 חודשים, בהתחשב בהסדר הטיעון ובעונש שנגזר על השותף. יתר רכיבי גזר דינו של בית משפט קמא אושרו.