בע"מ 7994/07

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם. הסכסוך הראשוני היה בין המבקש, שהוא בנו של אדם שנפטר, לבין המשיבה, אשתו של המנוח. המשיבה ביקשה להשיב לחשבון המבקש סכום כסף שהועבר מחשבון משותף שלה ושל המנוח. לטענת המשיב, מקורם של הכספים בתשלומי הפנסיה של המנוחה מגרמניה, והיא תבעה מחצית מהכספים. המבקשת טענה כי למשיבה אין זכות כזו, וכי ההעברה נעשתה לרשותה. במהלך ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה ניסה המבקש להגיש שיחות מוקלטות ותדפיסי בנק כראיה. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי ההקלטות אינן קבילות מסיבות טכניות, וכי דפי הבנק הושגו מאוחר מדי בתהליך. בית המשפט המחוזי נתן רשות ערעור על החלטה זו, אך בסופו של דבר דחה אותה, תוך שהוא מאשר את פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בעניין הראיות. לאחר מכן פנה המבקש לבית המשפט העליון בבקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי. עם זאת, גם שופט בית המשפט העליון סירב להיעתר לבקשה, בנימוק של היעדר משמעות משפטית או ציבורית בתיק, שעסק באינטרסים פרטיים של הצדדים המעורבים. עוד ציינה השופטת כי הבקשה התייחסה להחלטת ביניים שלא קבעה את זכויותיהם הסופיות של בעלי הדין וכי לבית המשפט לענייני משפחה שיקול דעת בעניינים פרוצדורליים. יתר על כן, השיהוי הניכר בהגשת הראיות והתארכות המשפט כתוצאה מכך צוינו כגורמים שליליים. עוד ציין השופט כי לא יתערב בהחלטות הערכאות הנמוכות יותר בנוגע לקבילות הראיות וכי המבקש לא סיפק נימוקים משכנעים להתערבותו של בית המשפט העליון בסכסוך פרטי זה. הבקשה נדחתה, תוך הדגשה כי יש לאפשר לבתי המשפט הפרוצדורליים לנהל את הליכיהם ביעילות. פסק דין זה ניתן ביום 13.2.2008.