עת"מ 12514-03-23

תקציר

העותרים ביקשו לבטל או לצמצם הפקעת אדמותיהם, שאושרה בשנת 1988 במסגרת תכנית מיתאר. לאחר שעתירתם הקודמת והערר נדחו, הגישו העותרים בשנת 2022 לוועדה המחוזית תכנית חדשה, בה ביקשו כי מחצית מהקרקע תיועד למגורים. הוועדה המחוזית דחתה את בקשתם, והעותרים הגישו עתירה חדשה לבית המשפט לעניינים מנהליים. המשיבים טענו כי יש לדחות את העתירה משום שהעותרים לא מיצו את כל ההליכים והמתינו זמן רב מדי להגשת עתירתם. בית המשפט הסכים כי העותרים לא מיצו את הטיעון התכנוני והיה עליהם לפנות תחילה ליו"ר הוועדה המחוזית, וכן הסכים כי חל שיהוי בלתי מוצדק בפתיחת ההליכים. יתר על כן, בית המשפט מצא כי אין להתחשב בבקשת העותרים שכן שאלת נטישת ההפקעה כבר הוכרעה בפסקי דין קודמים, ועל כן היא מעשה של בית המשפט. לפיכך, דחה בית המשפט את העתירה על הסף וחייב את העותרים לשלם למשיבים השני והשלישי שכר טרחה.