רע"ב 561/19

תקציר

פסק הדין המדובר הוא ביחס לבקשת חופשה לצורך ערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר, אשר דחתה את בקשתו של אסיר לקבל חופשה. האסיר, המרצה מאסר עולם בגין רצח ועבירות נוספות, ביקש להיכלל בסבב חופשות, אך ועדת הכלא סירבה. בית המשפט המחוזי קבע בעבר כי החלטת הוועדה סבירה, בשל מידע מודיעיני ואבחנה פסיכולוגית שהצביעו על מסוכנותו של האסיר לחברה. בבקשתו של האסיר לחופשה לצורך ערעור בפני ערכאה גבוהה יותר נטען כי ההחלטה אינה סבירה, שכן היא אינה מתחשבת בתרומתו בעבר למדינה כמודיע, וכי שגה בית משפט קמא בפרשנותו להערכה הפסיכולוגית. עם זאת, השופט קבע כי לא תינתן רשות ערעור, שכן הבקשה לא העלתה סוגיה משפטית בעלת חשיבות כללית, וכי החלטת הוועדה ובית המשפט קמא הייתה סבירה ומבוססת על שיקולים ענייניים. כמו כן, השופט ציין כי חופשה היא פריבילגיה ולא זכות, ולכן אישר את פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר, דחה את בקשת האסיר ודחה את הבקשה.