ע"פ 8693/13

תקציר

פסק הדין דן בהליך הערעור בישראל ומשרטט את העילות המצומצמות שבגינן יכולה ערכאת ערעור להתערב בחומרת עונש שהוטל על ידי ערכאה פרוצדורלית, דהיינו, אם נפלה טעות בגזר הדין או חריגה משמעותית ממדיניות הענישה הראויה. במקרה דנן, בית המשפט מוצא כי בית המשפט המחוזי לא הצדיק במידה מספקת את החלטתו בגזר הדין כנדרש בחוק, אך אין זו לבדה עילה להתערבות. לגופו של עניין נבחנים אף הם, ונמצא כי סך העונש שהוטל על המערער, שביצע חמש עבירות שוד שונות, מצוי בטווח המקובל ואינו מחמיר יתר על המידה. בית המשפט שוקל גם טענות בדבר החלת מאסר על תנאי ומגיע למסקנה כי עונש מאסר יכול להתחיל גם אם המערער היה עדיין אסיר מורשה מבחינה טכנית בעת ביצוע העבירות. זאת ועוד, תנאי המאסר על תנאי, הקובע כי המערער לא יבצע עבירות אלימות, נחשב כחל על עבירות השוד שביצע. לבסוף, בית המשפט מכיר בנסיבות חייו הקשות של המערער, אך מציין כי הוא החמיץ שוב ושוב הזדמנויות שיקום ומגלה התחשבות מועטה בחוק. אשר על כן, הערעור נדחה, והחלטת בית משפט קמא מתקבלת.