ע"ע 1039/02

תקציר

אדריכל, שהועסק על ידי המדינה כעובד עצמאי על פי חוזי ייעוץ שונים במשך תקופה של כ-12 שנים, ערער על דחיית תביעתו לפיצויי פיטורים והטבות אחרות בעקבות סיום חוזהו. האדריכל טען כי הוא עובד המדינה בדיעבד ולכן זכאי להטבות לעובדים. המדינה ראתה בו קבלן עצמאי ושילמה לו בהתאם. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המדינה, וקבע כי לאדריכל שולם שכר מופרז וכי המדינה רשאית לקזז את התשלומים העודפים כנגד סכום תביעתו של האדריכל. האדריכל ערער על החלטה זו, אך בית המשפט העליון דחה את הערעור. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי והסכים כי מעמדו של האדריכל כקבלן עצמאי משמעותו שהוא אינו זכאי להטבות עובדים. כמו כן, בית הדין קבע כי האדריכל לא הציג חוות דעת מומחה משכנעת שתסתור את ראיות המדינה בנוגע לתשלומים שקיבל וכי טענותיו למעמד עובד בדיעבד אינן תקפות. בית המשפט העליון הותיר את החלטת בית המשפט המחוזי על כנה והורה לאדריכל לשלם למדינה הוצאות משפט בסך 5,000 שקל.