ת"צ 40772-05-20

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעה ייצוגית בנושא עישון בטרמינל 3 בנמל התעופה בן גוריון. התביעה הוגשה תחילה נגד שני משיבים: מדינת ישראל ומנכ"ל רשות שדות התעופה. עם זאת, נקבע כי רשות שדות התעופה היא ישות משפטית נפרדת מהמדינה, מה שהוביל לתיקונים בכתבי הטענות. לאחר מכן ביקש המבקש לצרף את המדינה כנתבעת, דבר שהתקבל בהסכמת המשיבים. המדינה השיבה כי אין להוסיף אותה לתביעה, ובסופו של דבר משך המבקש את בקשתו. בתוך כך, התנגדו המשיבים להיעדר סמכות מקומית של בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק, עליו ערער המבקש. בסופו של דבר הסכימו הצדדים כי בית המשפט בירושלים יוכל לדון בתיק, אך השופט קבע כי הסכם זה אינו מקנה סמכות מקומית, שכן הוא בא לאחר הגשת התביעה. השופט הפנה לתקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת כי הסכמה צריכה להקדים את הגשת התביעה. זאת ועוד, השופט קבע כי למרות הצעדים הפרוצדורליים המיותרים של המבקש, שנראו כניסיון להשאיר את התיק בירושלים, הוא לא יידרש לשלם הוצאות לאוצר המדינה. לבסוף, מאחר שבית המשפט נעדר סמכות מקומית, הוחלט כי התיק יועבר לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ונחתם על ידי השופטת תמר בר-אשר.