עת"מ 50827-07-19

תקציר

בית המשפט מצא כי אין לו סמכות מהותית לפסוק את הפיצויים שביקשו העותרים בגין הפקעת אדמותיהם, ועל כן טענה זו אינה בסמכותו של בית המשפט. גם העתירה עצמה נדחתה בשל איחור בהגשה, שכן היא הוגשה חצי שנה לאחר קבלת ההחלטה הרלוונטית, מעבר למגבלת 45 הימים. העותרים לא הגישו בקשת הארכה, ובית המשפט לא ראה הצדקה לקבל עתירה מאוחרת. עוד קבע בית המשפט כי לפנייה קודמת שהגישו העותרים לעירייה לא היה כל תוקף, שכן היא לא הוגשה לרשות הנכונה ולא הייתה משנה את עמדת העירייה בכל מקרה. באשר לתכנית ההפקעה, קיבל בית המשפט את טענת המשיבים כי התכנית הרלוונטית היא ח/780ג, אשר לא כללה הוראה לשלבי ביצוע. העותרים לא התנגדו לתכנית זו, וטענתם העיקרית בעתירה – כי מטרת ההפקעה נזנחה – נדחתה. בית המשפט קבע, כי אי השלמת הליכי ההפקעה אין משמעותה בהכרח זניחת מטרת ההפקעה. המשיבים ביקשו להקים גן ילדים וכביש גישה לפחות משנת 2013, וטענת העותרים כי מטרת ההפקעה נזנחה לפני מועד זה לא התקבלה, שכן הם התמהמהו בהעלאת טענה זו. בית המשפט דחה גם את טענות התכנון של העותרים, שכן מדובר בעניינים של הוועדה לתכנון ובניה, וקיבל את העובדה שהחלטות המשיבים התקבלו על ידי הרשויות המוסמכות. לפיכך נדחתה העתירה, והעותרים חויבו לשאת בהוצאות המשפט של המשיבים, בסך 10,000 ₪, בשל אופן ניהול העתירה.