ה"פ 67/08

תקציר

מדובר במקרה של אינטרסים מתחרים על בית הרשום על שמו של גונן שגב. בתו של גונן, רוני, טענה כי זכותה בבית, הנגזרת מהסכם מתנה עם אביה משנת 2003, צריכה לקבל קדימות על פני צו עיקול משנת 2007 לטובת תאגיד בנקאי, המשיב מס' 1. הבנק, לעומת זאת, טען כי הסכם המתנה לא היה בתום לב ונועד למנוע את חובו של גונן כלפיהם, שמקורו לפני הסכם המתנה. בית המשפט בחן את נסיבות המקרה ואת הציפיות המתחרות של שני הצדדים. נקבע כי בעוד הסכם המתנה היה בתום לב, החוב של גונן לבנק נוצר לכיסוי חובות קודמים, ומקור מחצית המימון לבית מקורו בגרושתו של גונן, אסנת. השופטת פסקה לטובת קדימות חלקית של זכויותיה של רוני על פני העיקול, וציינה כי צו העיקול אינו חל על 30.77% מהזכויות בבית, שמומנו על ידי אסנת. אחוז זה מזכויות הבית יכול היה להירשם על שמו של רוני. בנוסף, אם בוצע הליך מימוש כלשהו לגבי הבית על ידי הבנק המלווה, ינוכו הכספים ששולמו להם מחלק הזכויות נשוא צו העיקול המוגבל. פסק הדין של השופט ניתן שלא בנוכחות הצדדים ומיום 14.6.2009.