ע"פ 4043/05

תקציר

הערעורים בפני בית המשפט עוסקים בשני מקרים נפרדים של הברחת נשק ותחמושת ממצרים לישראל, דרך חצי האי סיני. המערערים בתיקים אלה הודו במסגרת הסדר טיעון בעבירות שונות הקשורות להברחת נשק, אך חלקו על העונשים שהוטלו עליהם על ידי בית המשפט המחוזי. המדינה ערערה גם היא על גזרי הדין וטענה להחמרת הענישה. הסוגיות העיקריות שעמדו בפני בית המשפט היו האם עונשי בית המשפט המחוזי היו מקלים יתר על המידה, ואם כן, האם על ערכאת הערעור להחמירם. בית המשפט מצא כי העונשים שהטיל בית המשפט המחוזי, אף שהיו חמורים, היו מוצדקים לאור חומרת העבירות. בית המשפט קבע, כי בית משפט קמא הבחין כראוי בין המערערים על יסוד נסיבותיהם הפרטניות ומידת מעורבותם במבצעי ההברחה. כן הכיר בית המשפט בנסיבותיהם האישיות הקשות של המערערים ובעובדה שכתושבי חוץ, מאסרם בישראל יהיה מאתגר במיוחד. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי חומרתן של עבירות נשק, ובפרט כאלה הכרוכות בהברחות חוצות גבולות, מחייבת מענה איתן ומרתיע. עוד קבע בית המשפט כי בהיעדר ראיות ישירות, סביר להניח כי אמצעי לחימה שהוברחו לישראל עלולים להגיע לידי גורמים עוינים. בית המשפט דחה את הטענה כי מניעיהם של המערערים, הנטועים ברווח כספי ולא באידיאולוגיה, מקלים באופן משמעותי את אשמתם. בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי העונשים שהוטלו על ידי בית המשפט המחוזי אינם מצדיקים התערבות, ודחה את בקשת המדינה להטיל עונשים חמורים יותר, תוך שהוא מציין כי יש מקום לגישה הדרגתית בהעלאת רף הענישה. השופטת א' ארבל והשופט ד' חשין הסכימו עם פסק הדין.