בש"א 4982/05

תקציר

בבאשה 4948/05 מבקש ארנסון למנוע העברת כספים לדירום, בטענה כי יש להשתמש בחלק מהכספים לכיסוי חוב משותף לבנק דיסקונט. ארנסון טוענת כי יש לפרש את הסכם דירום, שהיא הייתה צד לו, בכללותו, ולהעניק לה את הזכות לאכוף את ההוראות המיטיבות עמה. בינתיים, דירום טוען כי ארנסון פרש מהמשא ומתן המשולש ואינו צד להסכם האמור. בית המשפט מצדד בארנסון, וסבור כי הצדדים התכוונו להעניק לה את הזכות לאכוף את חובת פירעון החוב. בע"א 4982/05 מבקשת סטוגה לעכב כספים מדירום, בטענה כי דירום הפרה את חובותיה כמנהלת פרויקטים משותפים וכי היא חדלת פירעון. עם זאת, בית המשפט מוצא כי סטוגה פעלה בחוסר תום לב בכך שהעלתה טענות אלה לאחר קיום ההסכם, ודירום העבירה את זכויותיה. כמו כן, בית המשפט קובע כי הנאמן, עו"ד אמנון עברון, מחויב לתנאי שטר הנאמנות הבלתי חוזר ואינו מוסמך לבחון טענות בדבר פירעון חובות על פי הסכם דירום המנוח. בקשתו של סטוגה נדחית. כפועל יוצא, הוראת השעה בבאשה 4948/05 תעמוד בתוקפה עד להכרעה בבאשה 5304/05, והמשיבים במקרה זה נדרשים לשלם את הוצאותיו ושכר טרחת עורך דינו של ארנסון. בתוך כך, ישלמו המבקשים בע"א 4982/05 את הוצאות המשיבים ושכר טרחת עורך דין. בית המשפט נעתר לבקשתו של סטוגה להותיר את הצו הזמני על כנו למשך 48 שעות כדי לבקש חופשה כדי לערער על ההחלטה.