ת"א 777/07

תקציר

המחלוקת היא על הפקעת קרקעות על ידי ממשלת ישראל בשנת 1974 לצורך הקמת קהילה לתושבים בדואים. הקרקע הופקעה ממר חסן חמיד עיסא ג'נאים מסכנין, שנשלח לו הודעת הפקעה והצעת פיצויים. מטרת ההפקעה הייתה ליצור קהילה, סלאמה, עבור תושבים בדואים שגרו בעבר בשטח אש 9. הקרקע הופקעה וייעודה שונה מחקלאי למגורים. גנאים מוחמד, התובע, טען כי הוא היורש היחיד של הבעלים המופקע וניהל משא ומתן עם מנהל מקרקעי ישראל, הנתבעת מס' 1, לקבלת פיצויים. נדונו מספר קווי מתאר, ובסופו של דבר הסכימה רמ"י להעביר לבעלות התובע 12 חלקות קרקע בשטח כולל של 7,802 מ"ר, בתנאי שישלם את מלוא דמי הפיתוח, למעט מגרש אחד בו ישלם מחצית. התובע תבע את מנהל מקרקעי ישראל ואת מדינת ישראל בשנת 2001, בטענה כי יש לפטור אותו מתשלום הוצאות פיתוח. בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את טענותיו, והתובע ערער לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון הציע פשרה, והצדדים הסכימו כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי יעמוד בעינו, אך החלק הנוגע לעלויות הפיתוח יימחק, והתובע יגיש תביעה חדשה לקביעת הסכום. התביעה הנוכחית היא תוצאה של אותו הסכם, בו מבקש התובע סעד הצהרתי על גובה הוצאות הפיתוח שעליו לשלם. בית המשפט קובע כי התובעת זכאית לקבל 11 מתוך 12 החלקות המוצעות בתשלום הוצאות פיתוח בסך 60,000 ₪ למגרש, נכון ליום 15.6.99. הצדדים ינהלו משא ומתן לפתרון החלקה ה-12, שנמכרה לצד שלישי במהלך ההליך. בנוסף, תפחית רמ"י את הוצאות הפיתוח של מגרש אחד ל-50% כפי שהוצע בעבר. בית המשפט אף פוסק כי בקשת התובע לסעד פיצול תתקבל ומאפשר לו לתבוע פיצוי כספי אם עסקת הפיצויים לא תושלם סופית. כל צד יישא בעלויות שלו.