ע"מ 15031-01-18

תקציר

מדובר בערעור על חובת תשלום היטל על הכנסות עובדים זרים על ידי מוסד סיעודי גריאטרי, עמל בשרון בע"מ, שהעסיק עובדים זרים ללא היתר בשנות המס 2012-2014. המערערת טענה כי העובדים הזרים הועסקו כדין ולכן פטורים מההיטל. בית המשפט לא הסכים ודחה את הערעור. השופט קבע כי העסקתם של העובדים הזרים אינה "חוקית", שכן היא מפרה את האיסור הכללי על עבודה ללא היתר, למרות מדיניות אי האכיפה של המדינה כלפי מסתננים. השופטת הדגישה כי מדיניות אי-האכיפה לא מכשירה העסקת עובדים זרים, מה גם שהמדינה לא העניקה להם היתרי עבודה, וגם ההעסקה בבית אבות מוסדי הפרה איסור ספציפי. עוד הסבירה השופטת כי החלטת הממשלה שלא לאפשר העסקת עובדים זרים בענף הסיעוד המוסדי, ללא קשר למעמדם, נבחנה על ידי בית המשפט העליון והותירה אותה ללא שינוי. השופט דחה גם את טענת המערער כי שתי החלטות הממשלה, האחת בעניין אי אכיפה והשנייה בעניין היתרי עבודה, אינן עקביות, וציין כי שתיהן נועדו לצמצם את מספר העובדים הזרים. בנוסף, הדגישה השופטת כי פטור המערערת מההיטל יפגע בתכליתו של חוק ההיטל, שהיא עידוד העסקת עובדים ישראלים וצמצום תעסוקת זרים. השופט הגיע למסקנה כי החובה לשלם את ההיטל מאזנת בין השיקולים השונים, לרבות הצורך ברגולציה ראויה בענף הסיעוד. המערער חויב לשאת בהוצאות המשיב, בסך 30,000 ₪, בתוך 30 יום.