LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ע"א 66097-04-26

החלטה עליון

📋
מספר הליך66097-04-26
📂
סוג הליךע"א
📅
תאריך22 ביולי 2026
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםסמיחה קראמן נ. בותיינה קראמן
👨‍⚖️
שופטיםמורן יהב

תקציר

להלן ניתוח משפטי של החלטת כבוד הרשמת מורן יהב בתיק ע"א 66097-04-26, המתמקד בעקרונות הדיוניים ובחידושים שנקבעו בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"): ### 1. מסגרת נורמטיבית: חריגה מהיקף העמודים כחריג לכלל החלטה זו מדגישה את השינוי התפיסתי שהביאו עמן התקנות החדשות. הכלל המנחה הוא הגבלה קשיחה על היקף כתבי הטענות (במקרה זה, ערעור), מתוך מטרה למנוע את "תופעת הניירת" (Paperwork) המכבידה על המערכת השיפתית. **העיקרון המשפטי:** סטייה מהמכסה הקבועה בתקנות (12 עמודים בערעור) אינה עניין שבשגרה, אלא דורשת הוכחת "טעמים מיוחדים". הנטל להוכיח מורכבות חריגה ויוצאת דופן מוטל כולו על כתפי המבקש. ### 2. חידושים ודגשים משפטיים בפסיקה החלטת הרשמת מיישמת את הגישה המצמצמת שגובשה בפסיקה (תוך הפניה לעניין *עורב טכנולוגיות*), המציבה שלושה מבחנים מצטברים לבחינת הצדקה לחריגה מהיקף: * **מורכבות עובדתית ומשפטית:** לא די בטענה כי הפרשה מורכבת או ממושכת בזמן. יש להראות כי המורכבות מצדיקה פירוט רחב בכתב הערעור עצמו, ולא ניתן לצמצמו לכדי טענות תמציתיות. * **אובייקטיביות של נתוני התיק:** בחינת גודלו של פסק הדין קמא ומורכבות הסוגיות שהוכרעו בו. במקרה דנן, הרשמת קבעה כי היקפו של פסק הדין המקורי (49 עמודים) אינו מהווה כשלעצמו עילה להרחבה מעבר למכסה הסטנדרטית. * **התמקדות בשאלות השנויות במחלוקת:** מטרת התקנות היא לאפשר לערכאת הערעור להתמקד בליבת הסכסוך. הרשמת הדגישה כי כתיבה רבה, הכוללת פירוט יתר שאינו נדרש, עומדת בניגוד לאינטרס הציבורי של חיסכון בזמן שיפוטי ומניעת התשת הצד שכנגד. ### 3. חדשנות תפיסתית: הסטה מהסגנון הליטיגטורי הישן החידוש המהותי בפסיקה המובאת בהחלטה הוא הגישה האקטיביסטית של בית המשפט באשר ל**ניהול ההליך**. * **התמקדות ב"מהות" על פני "כמות":** הרשמת הבהירה כי העובדה שערכאה דיונית כתבה פסק דין ארוך, אינה מחייבת את המערער "להשיב" בכתב ערעור ארוך. * **חובת הדיוק:** קיים כאן חידוש משמעותי לפיו עורך דין מחויב לזקק את טענותיו. טענת המבקשים כי יש צורך בהרחבה בשל "סוגיות מורכבות" נדחתה לאחר שהרשמת מצאה כי ניתן להגיש את אותן טענות בדיוק בצורה תמציתית וממוקדת יותר. ### 4. סיכום ומסקנות למשפטנים מהחלטה זו עולה "תו תקן" חדש לכתיבה משפטית: 1. **ערכאת הערעור מצפה למיקוד:** הכתיבה צריכה להיות פונקציונלית ולא נרטיבית (סיפורית). 2. **נטל ההוכחה:** רף ה"טעמים המיוחדים" הוא גבוה מאוד. היסטוריה ארוכה של תיק אינה שוות ערך למורכבות משפטית המצדיקה חריגה מהיקף העמודים. 3. **השלכות מעשיות:** בית המשפט אינו מהסס להורות על מחיקת כתבי טענות שלא עומדים במכסות (הוצאת הודעת הערעור מהתיק והגשתה מחדש), מה שמטיל על עורכי הדין את האחריות המקצועית לבצע עריכה לשונית ומשפטית הדוקה כבר בשלב הגשת הערעור. **בשורה התחתונה:** הדין הנוכחי, כפי שפורש בהחלטה, דורש מעורכי דין לעבור מ"כתיבה מקיפה" (כל מה שקרה) ל"כתיבה אופרטיבית" (מדוע טעה בית המשפט בדיוק בנקודה מסוימת), תוך עמידה קשיחה במגבלות הטכניות שהתוו המחוקק והפסיקה.

ע"א 66097-04-26 סמיחה קראמן נ. בותיינה קראמן, עליון (22.7.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית