צ"א 28259-04-21

תקציר

פסק הדין נסוב סביב השאלה האם יש לראות במבקש, המחזיק בתעודת מנהל עבודה מיום 8.7.98, כמנהל עבודה שמונה כדין לפי תקנות הבטיחות בעבודה. תוצאתה של שאלה זו חיונית ביחס לצו הפסקת עבודה שהוצא נגד המבקש ביום 11.4.2021, אשר התבסס בחלקו על היעדרו של מנהל עבודה שמונה כדין במקום. תקנות הבטיחות בעבודה מפרטות את הדרישות למינוי מנהל עבודה, הכוללות בעל תעודה המעידה על סיום בהצלחה של קורס מנהלי עבודה מאושרים או היותו מהנדס אזרחי בעל ניסיון של שנתיים בבנייה, לצד עבר מבחן בטיחות. תקנות אלה עברו תיקונים עם הזמן. המבקש, שקיבל את תעודתו בשנת 1998, לא עמד בדרישות הנוכחיות, שכן הקורס שלו היה בן 122 שעות בלבד, בעוד משך הקורס הנוכחי עומד על 650 שעות. כמו כן, המבקש לא עמד בדרישות התקנות המתוקנות, המקנות שיקול דעת במקרים מסוימים. מחוקק המשנה העניק למפקח העבודה הראשי סמכות לפטור אנשים מתנאים מסוימים, ולשם כך נקבע נוהל. עם זאת, המבקש לא הסתייע בהליך זה, גם לאחר שהוזמן לכך על ידי המשיבים. בנוסף, המבקש לא יכול היה ליהנות מהוראות המעבר שבתקנות, שכן הוא לא הביא ראיות למינויו כמנהל עבודה לפני כניסת התקנות המתוקנות לתוקף. המבקש גם לא נרשם כנדרש בהודעת מינהל הבטיחות, דבר שהביא לכך ששמו לא נכלל ברשימת מנהלי העבודה המוכרים. בית המשפט מצא כי טענות המבקש בדבר אי פרסום נהלים והודעות אינן משכנעות, במיוחד נוכח הזמן שחלף מאז מועד סיום הרישום בשנת 2013. בסופו של דבר, בקשת המבקשים לבטל את צו הפסקת העבודה נדחתה, שכן בית המשפט קבע כי המבקשת לא עמדה בתקנות הבטיחות בעבודה. הצו נשאר בתוקף עד שהמבקש עומד בדרישות. פסק הדין נוגע בקצרה גם בטענת המבקש לפגיעה בחופש העיסוק, שנדחתה, ובעקרון פומביות הדיונים, הקובע כי ניתן לפרסם את פסק הדין במלואו. המבקשים חויבו לכסות את הוצאות המשיבים, בסך 5,000 ₪, בתוך 45 יום.